פגיעה בעבודה אחריות המעסיק: מי ישלם לעובד שנפצע?

בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה בגין נזקי גוף שהגיש עובד חברת כוח אדם באתר בנייה, לאחר שנפגע בברך במהלך עבודתו. השופט קבע כי חברת הבנייה הייתה המעסיקה בפועל ולכן תישא ב-90% מסכום הפיצוי שנפסק לנפגע. כמו כן נקבע שהחברה לא ציוותה אנשים מיומנים די הצורך לביצוע העבודה ולא נקטה בשיטות עבודה זהירות ובטוחות שימנעו את נפילת המטען מהמנוף ואת הפציעה.

לפי עובדות המקרה המופיעות בפסק הדין, במסגרת העבודה נדרש העובד לפרוק סחורה ממשאית באמצעות מנוף ובשיתוף פעולה עם מפעיל עגורן נייח ואדם נוסף שסייע בעבודה. במהלך שינוע המטען על ידי המנופאי, התהפך משטח של דלתות אלומיניום כבדות, פגע ברגלי הפועל וגרם לו לחבלה בברך.

חברת הבנייה לא הקפידה על הנחיות בטיחות בעבודה

לפי טענת הנפגע, על חברת הבנייה לפצותו עבור הנזקים שנגרמו לו מתוקף היותה מעסיקתו בפועל. לדבריו, על החברה היה לוודא קיומן של הדרכות בטיחות לעובדים בשטח ולהקפיד על הנחיות ברורות בנוגע לאופן ביצוע העבודה ולקשירתו באמצעות המנוף.

החברה ניסתה להטיל את האחריות על מבטחת המשאית ולטעון כי האירוע הוא בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר שכלל פריקת מטען שהיה מונח על גבי משאית.

נוסף על כך, המעסיקה הביאה לעדות את מנהל העבודה הראשי שלה שציין בעדותו כי מאחר שהעובד היה מוסמך ומנוסה בעבודתו, לא היה צורך להעביר לו הדרכות בנוגע לכללי בטיחות בעבודה ולהרמת מטענים וקשירתם.

המעסיקה הישירה נושאת ברוב האחריות לתאונה

לאחר שבחן את הראיות והעדויות, אשר כללו בין היתר טופס הודעה על תאונה לביטוח לאומי וטופס דיווח על תאונה מאת מנהל העבודה באתר, קיבל השופט את גרסת העובד לגבי נסיבות האירוע. נקבע כי חברת הבנייה הייתה המעסיקה הישירה בשטח והיא נושאת באחריות העיקרית לנזקי הנפגע ולהתרחשות התאונה, מתוקף היותה מחזיקת אתר הבנייה.

השופט פסק כי התאונה אמנם התרחשה במהלך פריקת משא שהיה מונח על משאית, אך התבצעה באמצעות מנוף חיצוני נייח שהותקן באתר הבנייה והיה מנותק לגמרי מהמשאית.

מאחר שהעובד הועסק באתר הבנייה באמצעות חברת כוח אדם, השופט הבהיר שהייתה מוטלת עליה חובה לוודא שבמקום העבודה אשר אליו שלחה את הנפגע, קיימים נהלי עבודה מסודרים וכללי בטיחות ידועים שיבטיחו את שלומו. לפיכך, נקבע כי חברת כוח האדם אחראית בשיעור של 10% לנזקי הנפגע.

לפי קביעת השופט, למעסיקה בפועל מיוחסת רשלנות בשיעור של 90% מאחר שהיא התרשלה בכך שציוותה לנפגע שני עובדים בלתי כשירים לביצוע העבודה. כמו כן, השופט הבהיר שחברת הבנייה לא הוכיחה כי שמרה והקפידה על נהלי בטיחות ועל דרכי עבודה זהירות. לפיכך יוחסה לחברה התרשלות בשמירה על שלום העובדים במהלך שינוע המטען והשימוש במנוף.

עובד מוסמך נושא בחלק מהאחריות לנזק

עם זאת, השופט החליט שגם לנפגע מיוחסת אחריות לנזק שנגרם לו וקבע לגביו אשם תורם בשיעור 30%, משום שהוכח כי היה עובד מוסמך, מקצועי ומיומן ולכן גם היה אחראי להרמת המטען וקשירתו יחד עם המעסיקה.

בסוגיית הנזק, הגישו הצדדים חוות דעת מטעם מומחים רפואיים. המומחה מטעם התובע קבע שנותרה לו נכות משוקללת קבועה בשיעור של 25% בשל הנזק שנגרם לו בברך כתוצאה מהתאונה. מנגד, מומחה רפואי מטעם המעסיקה קבע כי לא נותרה לעובד כל נכות כתוצאה מהתאונה.

הנפגע יתקשה בביצוע עבודה מאומצת

לאחר שנמצאו פערים משמעותיים בין אחוזי הנכות שנקבעו על ידי המומחים מטעם הצדדים, מונה מומחה רפואי ניטרלי מטעם בית המשפט שיקבע מהו שיעור הנכות הרפואית שיש לקבוע לעובד. הרופא קבע כי לעובד נותרה נכות קבועה בשיעור של 15% והוסיף שהוא צפוי לסבול מקשיים בביצוע עבודה אינטנסיבית ופעילות ספורטיבית.

מכיוון שהעובד עסק כל חייו בעבודת כפיים, נקבע כי הפגיעה בברך היא בעלת משמעות תעסוקתית עבורו ונפסקה לו נכות תפקודית בשיעור של 15%.

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

לפיכך, השופט קבע כי סך הפיצוי לעובד יעמוד על 266,000 שקלים, שיתחלק בין המעסיקה בפועל אשר תישא ב-90% מהסכום וחברת כוח האדם שתישא ב-10% הנותרים. לאחר ניכוי הסכומים שקיבל הנפגע מהביטוח הלאומי עקב הפגיעה בעבודה הפיצוי יעמוד על סך של 66,000 שקלים.

תא 47574-08-16