האם יש לאשר צוואה שהותיר מנוח, אשר במסגרתה הורה להעביר את ירושתו לאחד מארבעת ילדיו אך לא להוריש דבר לנכדיו מבנו שהלך לעולמו בעבר? האם יש לקבל את ההתנגדות לקיום אותה צוואה, אשר הגיש אחד הנכדים שנושלו מהירושה, ולחלק את עזבונו של הקשיש המנוח בהתאם לחוק הירושה, כך שגם הנכדים יקבלו חלק ממנה?


זו השאלה המרכזית שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בעוד אחד מארבעת ילדיו של המנוח אשר עודם בין החיים הגיש בקשה לקבלת צו לקיום הצוואה, הגיש אחד מילדיו של בנו אשר כבר אינו בין החיים התנגדות לקיומה, בטענה שסבו וסבתו מעולם לא התכוונו לקפח ולנשל מי מנכדיהם, ומדובר בהשפעה לא הוגנת של אחד מהדודים אשר שלט בהם עד יומם האחרון. עוד טען הנכד כי סבו כלל לא היה כשיר לכתוב את צוואתו במועד שבו נערכה.


הנכד הצהיר בעבר בפני בית המשפט כי סבו היה עצמאי וכשיר לחלוטין, אך בהליך זה טען כי היה עיוור וחסר כשירות לחלוטין


ואולם, השופט הזכיר כי בדיונים קודמים שבהם הוגשה התנגדות כנגד הצוואה ההדדית של הקשיש ורעייתו המנוחים, כבר נקבע כי הצוואה שיקפה באופן נאמן את רצונם האמיתי. רצון זה הוא שהירושה תעבור אך ורק לילדיהם שעדיין בחיים, ואת חלקו של הבן המנוח להעביר לארבעת אחיו ולא לילדיו.


עוד קבע השופט כי גם צוואתו המאוחרת יותר של הסב משקפת היטב את רצונו, והדגיש את חוסר תום הלב של הנכד במסגרת הליך ההתנגדות. בעוד בהליך קודם הצהיר הנכד כי סבו כשיר לבצע כל פעולה משפטית, בהליך זה טען כי לא היה כשיר כלל אלא תלוי לחלוטין בזולת.


מלבד זאת קבע השופט כי הקשיש היה כשיר לחתום על הצוואה, וגם אם היה תלוי בבנו - לא מדובר בהשפעה לא הוגנת המצדיקה את ביטול הצוואה. על כן הוחלט לדחות את ההתנגדות ולאשר את הצוואה. לאור הביקורת על התנהלותו של הנכד במסגרת ההליך, הורה השופט לחייב אותו לשלם לדודו הוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקלים.


האם הצוואה ההדדית של הסב והסבתא משקפת את רצונם האחרון?


כשלוש שנים לפני שחתם הסב על צוואתו האחרונה, הוא ורעייתו ערכו צוואה הדדית שבמסגרתה כבר נושלו הנכדים, ילדיו של בנם המנוח. תוקפה של צוואה זו נדון כבר בהליך קודם על ידי אותו שופט, כאשר הנכד הגיש התנגדות לאותה צוואה. באותו הליך נקבע כי רצונם של שני המנוחים היה בדיוק כפי שנרשם בצוואה, כי הם היו כשירים לנסח את הצוואה לבדם, וכי נישלו את נכדיהם מהירושה באופן מכוון.


לאור הליך זה וקביעותיו הקודמות של השופט, הוא תהה מדוע כעת הגיש הנכד התנגדות נוספת, אשר מהותה כבר נדחתה בעבר על ידי בית המשפט. עם זאת, ההתנגדות הוגשה בנוגע לצוואה מאוחרת יותר שערך הסב, אשר במסגרתה ביטל את הצוואה ההדדית הקודמת בכל הנוגע לחלקו וביקש להעביר את חלקו בעזבון לאחד מילדיו בלבד.


האם המנוח לא היה כשיר או חתם על צוואתו בעקבות השפעה לא הוגנת של בנו?


בהליך זה טען הנכד שהגיש את ההתנגדות כי סבו היה עיוור בזמן החתימה על הצוואה, לא ידע כלל על מה הוא חותם, ונעזר לחלוטין בזולת כדי להתמצא. עוד טען כי דודו היה מעורב בעריכת המסמך ולכן יש לפסול אותו.


ואולם, השופט הבהיר כי הוא משוכנע שצוואה זו משקפת לחלוטין את רצונו של המנוח. תחילה ציין את חוסר תום לבו של הנכד, אשר מסר שני תצהירים סותרים לבית המשפט בשני הליכים שונים. באחד טען כי לפי היכרותו האישית עם סבו, הוא עצמאי לחלוטין וכשיר לבצע את כל הפעולות היומיומיות והמשפטיות בעצמו. בהליך זה טען לפתע את ההיפך - כי סבו היה נתמך לחלוטין בזולת ולא כשיר כלל.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


השופט הבהיר כי לא ייתכן שיצהיר שתי הצהרות שונות כל כך בשני הליכים משפטיים, ורק מסיבה זו היה ניתן לדחות את התנגדותו כעת. מעבר לכך פסל השופט גם את טענותיו של הנכד בנוגע להשפעה לא הוגנת או לאי כשירות, ודחה מכל וכל את ההתנגדות שהגיש. לאור זאת התקבלה בקשת בנו של המנוח לצו קיום צוואה, והנכד חויב לשלם לדודו את הוצאות המשפט בסכום של 20 אלף שקלים.

 


ת"ע 12617-12-17
ת"ע 12655-12-17
ת"ע 12603-12-17