בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה מטפלת בגן ילדים נגד זוג הורים לילד מהגן. התביעה הוגשה לאחר שההורים הפיצו בקבוצת הוואטסאפ של הגן סרטון שבו בנם בן השנתיים וחצי מתלונן על כך שהמטפלת הכתה אותו בידו. השופטת קיבלה את התביעה, קבעה כי מדובר בפרסום של לשון הרע שגרם למטפלת לעוגמת נפש, וחייב את ההורים לשלם לה פיצויים בסך של 18 אלף שקלים.


לפי העובדות המופיעות בפסק הדין, ההורים צילמו סרטון של בנם כאשר הוא מצביע על סימן אדום בידו. בהמשך הילד נשאל מי גרם לו לחבלה, הוא מסר את שמה של המטפלת והוסיף כי הכתה אותו ביד). לאחר צילום הסרטון ההורים פרסמו אותו בקבוצת הוואטסאפ של הגן.


הורים האשימו את המטפלת באלימות כלפי בנם


בעקבות העלאת הסרטון הורים רבים מחו על שליחתו לקבוצה, אמרו שלא ייתכן שהמטפלת הכתה את הילד, חסר פסיק וביקרו את ההורים שהחליטו להפיץ את הסרטון. בתגובה, אביו של הילד הפנה האשמות נוספות כלפי המטפלת וטען כי היא נוהגת באלימות כלפי כל ילדי הגן. בהמשך האב אף כתב פוסט בפייסבוק וצירף אליו את הסרטון. בפוסט הוא האשים שנית את המטפלת באלימות והפנה לסרטון בו צולם בנו כראיה להתנהגות האלימה.


המטפלת טענה כי דברי ההורים ייחסו לה התנהגות אלימה כלפי ילדי הגן, שלא הייתה ולא נבראה ולכן הם נחשבים ללשון הרע. לפיכך היא ביקשה לפסוק לטובתה פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע.


מנגד, ההורים טענו כי הדברים שפרסמו בקבוצת הוואטסאפ ובפייסבוק הם אמת לאמיתה ולכן אין לחייבם בתשלום פיצוי למטפלת. עוד נטען כי הסרטון והפוסט פורסמו בתום לב, בשל חובתם המוסרית להגן על ילדי הגן וליידע את שאר ההורים אודות ההתנהגות הפסולה.


השופטת בחנה את עדויותיהן של מנהלת העמותה שמפעילה את הגן ושל מנהלת הגן. נקבע כי העדויות מלמדות כי המטפלת מעולם לא נהגה באלימות כלפי ילדי הגן ונחשבה למסורה ואוהבת.


ההורים לא הוכיחו את טענותיהם ולכן יפצו את המטפלת


נקבע כי הפרסומים של ההורים בוואטסאפ ובפייסבוק נחשבים ללשון הרע כיוון שיחסו למטפלת התנהגות אלימה כלפי ילד שנמצא תחת טיפולה והשגחתה. הובהר כי ההורים לא הצליחו להוכיח כי הדברים שפרסמו הם בגדר אמת, ולכן הם נושאים באחריות ללשון הרע עקב הפרסומים שביצעו.


צוין כי ההורים לא הסתפקו בהעלאת הסרטון בקבוצת הגן, אלא קבעו באופן נחרץ שהמטפלת הכתה את בנם בשורה של אמירות פוגעניות שהועלו בקבוצת הוואטסאפ. הוחלט כי מדובר בהאשמות קשות כלפי המטפלת, אשר לא הוצג להן כל בסיס עובדתי.


השופטת ציינה כי הסרטון שצולם על ידי ההורים הוא מגמתי ואינו ספונטני. הוא צולם מלכתחילה כדי לתעד את תשובותיו של הילד תוך הנחיה של האם, ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות חד משמעיות.


לפיכך הוחלט כי ההורים לא הצליחו להוכיח שתוכן הפרסומים הוא אמת. השופטת קבעה כי הפרסומים אינם בגדר הבעת דעה מתוך תום לב כיוון שההורים קבעו עובדות נחרצות לגבי המטפלת. השופטת ציינה כי ההורים חזרו שוב ושוב על כך שהגננת נהגה באלימות כלפי בנם מבלי שהוכיחו את דבריהם. על כן נדחו טענות ההורים כי הפרסום שלהם נעשה בתום לב ושיקף את האמת.


עוד נקבע כי הפרסום ביחס למטפלת חרג בהרבה מגבולות הסבירות בשל האופן שבו הוא נוסח ובעקבות הבוטות והנחרצות של הדברים. בבחינת הפיצוי הראוי למטפלת השופטת ציינה כי מדובר בפרסום חמור שייחס לה פגיעה בילד שנמצא תחת השגחתה. הובהר כי הפרסום התבצע בקבוצת הוואטסאפ בתחילה ובפייסבוק בהמשך, כך שהגיע לתפוצה רחבה.


המטפלת תקבל פיצוי בסך 18 אלף שקלים על פרסום לשון הרע


השופטת החליטה כי ההורים לא התנסחו בזהירות כפי שהיה מצופה מהם, לא התנצלו על עוגמת הנפש שנגרמה למטפלת ולא חזרו בהם מדבריהם הפוגעניים. עם זאת נפסק כי לא נגרם לה נזק חמור עקב הפרסום. צוין שהיא זכתה לגיבוי מלא ממעסיקיה ומצד הורים אחרים בגן, וכי לא נגרם לה נזק כלכלי כלשהו לאחר האירוע.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


בסופו של דבר השופטת החליטה כי ההורים יפצו את המטפלת על עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל פרסום לשון הרע בסך של 18 אלף שקלים. כמו כן נפסק כי הם ישלמו את שכר טרחת עורך הדין שלה ואת הוצאותיה בסך של 6,000 שקלים.


ת"א 28764-07-15


עודכן ב: 19/12/2019