בית המשפט השלום בתל אביב פסק החודש לטובת מבוטח שהגיש תביעה כנגד חברת הביטוח "מגדל" לאחר שזו הפסיקה לשלם לו תגמולים בטענה כי הוא הציג בפניהם מצג שווא.


המבוטח, מנהל מלון במקצועו כבן 62, חלה בשנת 2005 בשחמת הכבד ובסרטן, ועבר ניתוח מציל חיים להשתלת כבד. לאחר הניתוח, פנה התובע אל חברת הביטוח "מגדל" אצלה היה מבוטח והגיש בקשה לקבל תגמולים מפאת אובדן כושר עבודה. בין השאר, טען התובע כי מעבר לבעיותיו הבריאותיות המרובות, הוא נקלע לאחר הניתוח גם למצב נפשי קשה אשר מנע ממנו תפקוד מלא.


התגמולים מופסקים בעקבות הלשנת היריב העסקי


תשובתה החיובית של חברת הביטוח לא איחרה להגיע, והוא קיבל תגמולים מחודש אפריל 2006. אולם, להפתעתו הרבה, קיבל התובע מכתב בנובמבר 2010, ובו הודיעה לו חברת הביטוח כי היא מפסיקה לשלם לו את התגמולים לאלתר, לאחר שהגיע אליהם מידע כי, בניגוד גמור להצהרתו, הוא עובד למחייתו. יתרה מכך, בעקבות מצג השווא, לטענתה, ביקשה החברה מהתובע להשיב לה את כל הכספים ששולמו לו עד כה.


לאחר בירור נתגלה כי חברת הביטוח הפסיקה לשלם תגמולים לתובע לאחר שקיבלה מידע משותפו העסקי לשעבר שהפך בשנים האחרונות ליריבו, ואף התנהל ביניהם סכסוך עסקי בבית המשפט. היריב פנה לחברת הביטוח והודיע להם כי לא רק שביכולתו של התובע לעבוד, אלא שהוא גם עבד בפועל בכל השנים בהן קיבל תגמולים מהנתבעת. בעקבות הודעתו, שכרה חברת הביטוח חוקרים פרטיים, וערכה מעקב על פעולותיו של התובע.


לאחר החקירה, הגיעה הנתבעת למסקנה כי יש אמת בדברי יריבו, בין היתר לאחר שאחד החוקרים שוחח עם התובע ושמע ממנו כי יש בבעלותו מרפאה, ואף הגיע לפגישה במרפאה עם התובע, והחליטה להפסיק את התגמולים לאלתר ולדרוש את השבתם.


לתמיכה בטענותיהם, הביאה הנתבעת את עדותו של יריבו העסקי של התובע, אשר העיד כי התובע בעצמו פנה אליו בהצעה לפתוח עסק חדש לניהול מרפאה ובאותה נשימה סיפר לו כי אסור לאף אחד לדעת שהוא עובד בעסק מאחר והוא מקבל תגמולים מחברת הביטוח.


התובע הפסיק לעבוד מרגע שחלה ומשמש רק כמשקיע


בתביעתו, טען התובע כי הוא הפסיק את עבודתו כמנהל מלון ברגע שחלה, והשקיע כספו במרפאה לפני הניתוח, על מנת שתשמש לו ולאשתו מקור פרנסה חלופי בתקופה בו לא יוכל לעבוד עוד. כמו כן, טען כי החוקר למעשה פעל בצורה מניפולטיבית כלפיו, וכי הוא היה במרפאה רק כיוון שהחוקר קבע איתו פגישה.


הנתבעת בעצמה הוכיחה כי התובע לא עבד


לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות, קיבל השופט את גרסתו של התובע. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט, כי התובע בוטח כשהיה בריא ובכושר עבודה קונקרטי- עבודתו כמנהל מלון היתה מסוימת מאוד, ותפקידו היה בעל מאפיינים ספציפיים כמו, פיקוח על סגל עובדים, מתן שירות וכו'.


לנוכח הראיות, מה שעלה בידי הנתבעת להוכיח הוא דווקא את העובדה כי התובע אכן לא עבד בעבודתו, ועל כן, פעל לפי תנאי הפוליסה. כך למשל, הוכיחו החוקרים הפרטיים כי לתובע אין למעשה שגרת יום, אין לו מקום ספציפי בו הוא עובד, ואף אין לו תפקיד בעל מאפיינים ספציפיים ממנו הוא מתפרנס. כל שעלה בידה להוכיח הוא שהתובע הוא משקיע, והוא אינו עובד למעשה במקצועו, כמנהל מלון, או בכל מקצוע אחר לצורך העניין.


עוד טען השופט בנימוקיו, כי עלה בידיו של התובע להוכיח את מצבו הרפואי והנפשי הירוד, ואת העובדה כי אין הוא מסוגל למעשה להחזיק במקצוע כלל ובוודאי שלא במקצועו הקודם כמנהל עובדים.


החלטת הנתבעת נשענה על קנה רצוץ


כמו כן, הביע השופט את מורת רוחו מהתנהלות הנתבעת אשר הגיעה להחלטה שרירותית בעקבות מידע שהגיע אליה בדרך מפוקפקת על ידי יריב עסקי של התובע. מה גם שהיא נשענה על מידע קלוש שקיבלה מהחוקרים, אשר למעשה לא יכול היה להוביל לקביעה חד משמעית כפי שהתקבלה על ידי הנתבעת, שמיהרה לדרוש סכום כסף נכבד מהתובע. הנתבעת אף ניסתה, על סמך מידע רעוע, להשיב לידה כספים ששולמו לתובע כאשר הוא היה מאושפז בבית החולים, בעודו ממתין להשתלת כבד כאשר חייו תלויים על כף המאזניים.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעת ביטוח
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום אובדן כושר עבודה


לפי כל אלה, קבע השופט כי תביעתו של התובע מתקבלת במלואה, ועל הנתבעת להחזיר לו את דמי התגמולים בסך 1,721 שקלים לאלתר עבור החודשים שלא שולמו לתובע. כמו כן, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט לתובע בסך 30 אלף שקלים.