בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשבוע שעבר (יום ד') בערר שהגיש רועה צאן כנגד החלטת המדינה שלא לקרב את מקור המים שהוקצב לו להשקית העדר. בית המשפט פסק לטובתו של העורר והורה על קירוב המים למכלאת העדר.
נקודת השקיה מרוחקת ממכלאת העדר
העורר, המתגורר בכפר בדרום הארץ, רשם כדין את עדר הכבשים שבבעלותו, המונה כ-300 כבשים וטלאים, ואף חיסן אותם כחוק. לאחר הרישום, קיבל העורר הקצאה מהמדינה של 500 מ"ק של מים המיועדים לעדר, למשך שנה שלמה, וזאת בנוסף על מי השתייה שהוקצו לשימוש משפחתו.
אולם, בניגוד למתקן מי השתייה, נקודת החיבור של מי העדר הוצבה רחוק ממכלאתו וכך נאלץ העורר להוציא בכל פעם שביקש להשקות את העדר להוציאו מהמכלאה ולהחזירו. פעולה זו, לדברי העורר, מקשה מאוד על העדר לשתות בצורה תקינה, ומקשה מאוד על העורר בעצמו שנאלץ לבצע את הפעולה הקשה מספר פעמים ביום.
התובע: הפליה לרעה אל מול החקלאים האחרים
בעתירתו, שהוגשה כנגד שלושה גורמים, הרשות הממשלתית למים וביוב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מחוז הנגב ומקורות חברת מים בע"מ, טען העורר כי לאור אישור הקצאת המים לעדר, יש לאשר לו גישה סבירה למקור המים וכן לספק לעדרו מים בכמות נאותה לפי הרשום בתקנות המים.
עוד טען העורר להפלייתו לרעה, כאשר לחקלאים אחרים ניתנת גישה נוחה וסבירה למקור המים בעוד הוא נאלץ להוציא עדר שלם המונה 300 כבשים החוצה ופנימה ממכלאתו.
המשיבות: ממילא מדובר באישור חריג
בתגובה, טענו המשיבות לערר כי האישור שקיבל העורר להשקיית העדר הינו אישור חריג ומאחר והיישוב בו הוא חי אינו חוקי, ומקבל מי שתייה במסיבות הומניטריות בלבד, נאלצו המשיבות לוודא כי מי השתייה ומי ההשקיה אינם סמוכים זה לזה, בכדי להימנע ממצב בו ישתמשו אנשי היישוב גם במי ההשקיה לצורכיהם.
עוד טענו המשיבות כי ממילא אין העדר שוכן במכלאה כל השנה אלא נמצא שם רק כחודשיים במהלכה, ועל כן, לו יקרבו את מקור המים למכלאה, ייווצר מצב בו נקודת החיבור תהיה במהלך התקופה בה העדר לא שוהה במכלאה, קרוב יותר למגורי העורר מלעדר עצמו.
חברת מקורות ביקשה שלא להתערב בדיון וטענה כי בכל מקרה היא פועלת לפי הוראותיה של הרשות הממשלתית, ועל כן כל החלטה שתתקבל תהא מקובלת עליה.
ביהמ"ש: המדינה לא יכולה להתחמק מאחריות לאחר שניתן אישור לעורר
בבואו לדון בפסק הדין, לאחר שמיעת הטענות, קבע ראשית השופט כי בעניין הקצאת כמות המים לעורר, אין כאן מחלוקת ממשית, וברגע שיגיש את האישורים המתאימים הנוגעים לגודל העדר, יקבל אספקה נאותה כפי שמצוין בתקנות המים.
שנית, קבע השופט כי מאחר שכבר נקבע כי העדר חוקי, בעקבות חיסונו כהלכה ורישומו כחוק, ולאור העובדה כי כבר אושרה ההקצאה, אין זה הולם כי המדינה תתנער מאחריות ותחזור בה מהאישור שניתן, רק משום תלונתו של העורר. עוד קבע השופט כי אין בעובדה שהעדר שוהה תקופה מסוימת במהלך השנה מחוץ למכלאה משום סיבה לסירובה לשנות את מיקום נקודת החיבור, ולו מפאת העובדה כי במהלך חודשיים תמימים נאלץ העורר להטריח עצמו מעבר לסביר על מנת להשקות את עדרו.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
לבסוף, קבע השופט כי בסירובה, פוגעת המדינה בעדר הכבשים וכן באיכות חייו ובפרנסתו של העורר, ומטריחה אותו שלא לצורך לאחר שנתנה לו את כל האישורים הנדרשים. לפיכך, הורה השופט למשיבות לתת אישור לעורר להוביל צינור מים אל המכלאה מנקודת החיבור שאושרה לו. יחד עם זאת, סייג השופט החלטתו בהוראה כי תהיה הפרדה ברורה בין נקודת החיבור של מי השתיה לבין נקודת החיבור של מי השקיית העדר.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
