בית הדין הגבוה לצדק דן אתמול (יום ג') בעתירה רגישה וסבוכה שהגישה משפחה שכולה בבקשה להוציא את שרידי בנם ממקום קבורתו בהר הרצל בשל חשש שלא הוא זה שקבור שם. לאחר בדיקת העובדות דחה בית המשפט את בקשתם, וקבע כי זהותו ודאית ומוכחת.

במאי 1973 גויס בנם של העותרים לשירות חובה בצה"ל והוצב בחרמון. באוקטובר 73', עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הותקף המוצב בידי הצבא הסורי והבן הוכרז כנעדר. בני משפחתו זיהו אותו באחת מהתמונות שהוצגו לפניהם ממחנות השבויים בסוריה, ושמו הוכנס לרשימת השבויים.

מאוחר יותר שבה צה"ל שני חיילים שהשתתפו בתקיפת המוצב והם סיפרו בחקירתם על קבר אחים שחפרו, ובו טמנו את חיילי צה"ל שנהרגו. בעקבות הדיווח נמצא הקבר והחל תהליך של זיהוי גופות החללים. גופת בנם של העותרים זוהתה - והודעה נמסרה למשפחתו.

בני המשפחה התובעים: ישנם ליקויים בזיהוי

כ-41 שנים לאחר מכן טענה המשפחה כי יש בידם ספקות לגבי תהליך הזיהוי, והם חוששים שהוא לא בוצע כהלכה. המשפחה הציגה את טופס זיהוי החלל והראתה שבתחילה צוין כי לא ניתן לזהותו כלל, ושויכו לו חפצים שונים ומכתבים שבדיעבד התברר כשייכים לחיילים אחרים. כמו כן, גובה החייל שצוין בדו"ח הראשוני לא תאם לגובהו של הבן.

בני המשפחה לא השתכנעו שבנם הוא החייל המת גם לאחר הזיהוי הוודאי, שכלל בין היתר בדיקת טביעות אצבעות, שתאמו במדויק לטביעות בנם. גם לאחר הסרת שמו של החייל מרשימת השבויים וחתימת הרב הראשי לצה"ל על תעודת פטירתו הגישו בני המשפחה פניות חוזרות ונשנות לבדיקה חוזרת של הנתונים.

המשפחה האמינה שהבן בחיים והטרגדיה גברה כאשר הוחזרו השבויים מסוריה: אבי המשפחה נוכח לדעת כי בנו לא שב, והוא שם קץ לחייו.

"פתיחת הקבר עלולה לעורר ספקות במשפחות אחרות"

בתגובה לעתירה הביעה המדינה את התנגדותה לפתיחת הקבר וטענה כי מעשה זה עלול לפגוע קשות במשפחות שכולות שאיבדו יקיריהם באותה מלחמה, שעלולות אף הן להטיל ספק בזהות בניהם.

כמו כן טענה המדינה כי, למרבה הצער, זהותו של החייל הינה ודאית, מדעית וחד משמעית. המדינה טענה כי נערך מספר רב של בדיקות בעניין, ולא נמצאה כל אפשרות לכך שהבן הוחזק בשבי.

לאור הפניות החוזרות והנשנות מצד המשפחה, ולאור חששם העיקש, בחן בית המשפט ביתר שאת ובדקדוק את השתלשלות האירועים אשר הביאו לזיהויו של החייל, זימן מומחים להעניק חוות דעת, בחן מכתבים ודוחות ועמד על עדויות החיילים ששירתו עם החייל במלחמה.

יש לך שאלה? 

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום בג"צ
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


אחת מן העדויות הייתה של הרב הצבאי דאז, אליו פנתה המשפחה בבקשה לעזור להם לוודא את זהות הגופה. הרב טען כי אמנם היו מחדלים שעיכבו את זיהוי הבן, אך הוסיף כי אין ספק באשר לזהותו משלוש סיבות עיקריות: האחת היא העדות שהעניק חייל ששירת עם הבן במלחמה, השנייה היא שאותו חייל זיהה את עצמו בתמונה שהמשפחה חשבה שזהו בנם, והשלישית היא חוות דעת המומחים ששללה את האפשרות שהחייל השבוי בתמונה הוא בנם.

לאחר בדיקה מדוקדקת, בית המשפט הכריע כי כל הראיות מצביעות על כך שהחייל הטמון בקבר הוא בן המשפחה השכולה, ודחה את בקשתה. בסיום פסק הדין הביע השופט את צערו על המקרה וטען כי למרות העובדה שכל אחד מישראל נושא צער על אבדנו של בן משפחה, חבר או מכר אשר נפל במלחמה, עדיין הוא אינו יכול להיענות לבקשתם לנוכח ההוכחות הרבות בדבר זהותו של קרובם.