בג"ץ קיבל אתמול (יום א') את עתירתה של האישה שחויבה על ידי בית הדין הרבני לבצע ברית מילה לבנה. בית המשפט קבע כי אין בית הדין הרבני לא היה מוסמך לקבוע בעניין, וביטל לאלתר את החלטתו, ואת הקנסות שהושתו על העותרת. בסיום דבריו, הפנה בית המשפט, את האב לפנות בתביעתו לבית המשפט לענייני משפחה.


בתביעת גירושין שהוגשה באוקטובר 2013 בבית הדין הרבני האזורי, הודיע הבעל כי בנו לא נימול, כיוון שנולד פג, וכעת אשתו אינה מוכנה למול אותו. בית הדין כרך תביעה זו יחד עם תביעת הגירושין, ולאחר מספר דיונים בנושא, הוחלט לחייב את האישה למול את בנם, בתוך שבוע ממתן פסק הדין. כמו כן, קבע בית הדין כי עבור כל יום בו לא תתבצע הברית, תיקנס האישה בסך של 500 שקלים.


האישה התנגדה נחרצות לקביעה, ופתנה בערעור לבית הדין הרבני הגדול. אולם, גם שם לא צלחה תביעתה, היא חויבה במילת בנה, והקנסות שעוכבו עקב הערעור, חודשו במהירה.


האישה לא אמרה נואש, ופנתה לבג"ץ. בעתירתה, טענה כי למעשה, אין סמכות לבית הדין הרבני לחייב אותה במילת בנה, וספק אם ישנה ערכאה משפטית המוסמכת להכריע בעניין זה. לטענתה, לא ניתן אף לכרוך את שאלת ברית המילה בתביעת גירושין, כפי שעשה בעלה, וכפי שנעשה לבסוף בבית הדין הרבני, שכן לא מדובר בעניין הקשור במשמורת הפיזית על הקטין.


כמו כן, טענה כי החלטתו השרירותית של בית הדין פוגעת למעשה בזכותה לחופש מדת.


הבעל: מניעי האישה בעתירתה אינם אידאולוגיים


מנגד, טען האב, כי כאשר בנם נולד כפג, הסכימו השניים לחכות עם ביצוע ברית המילה, בעצת הרופאים, והאישה נתנה הסכמתה לביצוע עקרוני של הברית, ואף פעלה למציאת מוהל מתאים לעניין. לפיכך טען כי התנגדותה כעת, אינה נובעת מאידאולוגיה או מתוך רצון לשמור על זכותה לחופש מדת, אלא טמונה ברצונה להגשים רצונות אחרים, גשמיים, אשר אין להם כל קשר למילת בנם.


היועץ המשפטי לממשלה, הביע אף הוא דעתו בעניין, וטען כי אמנם לפי טובת הילד, נראה כי החלטת בית הדין הרבני היא הנכונה, הן לפי המוסכמות החברתית והן לפי המלצות מומחים רבים בדבר יתרונותיו הרפואיים של ההליך. יחד עם זאת, קבע היועץ כי במקרה זה, לא מתקיימת זיקה בין הדיון בברית לבין הדיון בגירושי השניים. לפיכך, אין למעשה הצדקה בכריכת שתי התביעות יחד, ולא היה בסמכותו של בית הדין הרבני לקבוע בעניין. בסיום דבריו, המליץ היועץ לבית המשפט לקבל את עתירת האישה.


בתגובה להמלצתו, טען היועץ המשפטי לשיפוט רבני כי הוא מסכים עם הטענה כי העיקרון המנחה בעניין זה הוא טובת הילד, וכי אין מניעה שערכאה שיפוטית כלשהי, ולאו דווקא בית הדין הרבני, תכריע בעניין. אולם, אין זה אומר כי לא היה בסמכותו של בית הדין הרבני להגיע להחלטתו, שכן עניינו הוא להכריע בין מחלוקות בני זוג בעת גירושין, ו"לחסל" כל עניין ביניהם עד למתן הגט. על כן, אך הגיוני הוא כי מחלוקת שכזו, שאף עוסקת בעניין דתי הלכתי, תהא כרוכה בתביעת גירושין של השניים.


לאחר שמיעת טענות הצדדים כולם, הגיעו שופטי בג"ץ לידי החלטה לקבל את עתירתה של האישה, ולבטל את פסק הדין הרבני. בנימוקיה להחלטתה, קבעה המשנה לנשיא כי על אף המסקנה כי הסוגיה צריכה ויכולה להיות מוכרעת על ידי ערכאה שיפוטית, אין מדובר בערכאת בית הדין הרבני.


בג"ץ: בני הזוג יכולים להיות חלוקים בנושא זה גם בעודם נשואים


לפיה, צדק היועץ המשפטי באמירתו כי לא מתקיימת זיקה בין תביעת הגירושין ותביעת ברית המילה, ועל כן חרג בית הדין מסמכויותיו בנושא. למעשה, בני זוג יכולים להיות חלוקים בדעתם בעניין זה, גם בעודם נשואים, והליך ברית המילה אינו מין העניינים היומיומיים שעל בית הדי הרבני "לחסל" לפני הגירושין.


בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת האם בנוגע לכך שברית המילה אינה קשורה כלל למשמורת הפיזית, ועל כן אין מקום להכריע בעניינה בתוך תביעת גירושין.


לפי כל אלה, קבע בית המשפט כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו, וכי אין לכרוך את שתי התביעות יחד. השופטת הורתה על ביטול פסק הדין ועל ביטול הקנסות, והפנתה את הבעל לבית המשפט לענייני משפחה להגשת תביעתו.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום בית דין רבני


בין המתנגדים להחלטה, שהתקבלה לבסוף ברוב קולות, היה השופט הנוסף בתיק, כבוד השופט אליקים רובינשטיין, אשר טען כי לפיו, לאור מהות המחלוקת וברית המילה שהינה במרכזה, יש לתת סמכות בעניין לבית הדין הרבני, שכן מדובר בעניין הלכתי. לדבריו, מתוקף היות מדינת ישראל, מדינה יהודית דמוקרטית, יש להתיר כריכת תביעת גירושין בין בני זוג יהודיים החלוקים בעניין הלכתי הנוגע למהות יהדותו של בנם, יחד עם התביעה לביצוע ברית מילה.


בג"ץ 8533/13