בעלת בניין מגורים בירושלים הגישה תביעה לפינוי דיירת מוגנת, המתגוררת בדירה בת שני חדרים מאז שנת 1982, מכוח הסכם שכירות מוגנת שנחתם עם הבעלים הקודמים של הבניין. הסכסוך העתיק בין הצדדים הסתיים בשבוע שעבר (יום א') בהכרעת בית משפט השלום בירושלים, שהורה על פינוי הנתבעת מהדירה, המותנה בתשלום סעד לדיירת בסך של 40,000 שקלים.

 

התובעת רכשה את הבניין בשנת 1990, והתגוררה באחת הדירות שבקומה הראשונה בשכנות לדיירת המוגנת. כבר בשנת 1993 הגישה בעלת הבניין תביעת פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות, אך בית המשפט העניק לנתבעת סעד מן הצדק, וקבע כי דמי השכירות יעמדו על 300 שקלים לשנה בצירוף הצמדה למדד שנתי.

 

עשר שנים מאוחר יותר, הגישה התובעת תביעה נוספת לפינוי הדיירת, בעילה של ביצוע שינויים בדירה ואי תשלום דמי שכירות מעודכנים. מנגד הגישה במקביל הדיירת תביעה לחיוב בעלת הבית בביצוע תיקונים בדירה, ולתשלום פיצויים בגין נזקי רטיבות שנגרמו לתכולת הדירה.

 

התביעה ההדדית הסתיימה בפיצוי לבעלת הבניין בסך של 65,000 שקלים בגין עגמת נפש ויתרת חוב בדמי השכירות, כולל הוצאות משפט, ולטובת הדיירת נפסק סך של 10,000 שקלים, עבור עלות התיקונים בדירה. עוד נקבע כי אם הדיירת לא תשלם סכום זה, התובעת זכאית להגיש תובענה נוספת, ולא יינתן לה בעתיד סעד מן הצדק, גם אם תהיה הפרה קלה בהסכם.

 

הדיירת לא שילמה לבעלת הבית את מלוא החוב שנקבע בפסק דין

 

בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בירושלים, טענה בעלת הבניין כי הדיירת לא שילמה את כל הסכום שחייב אותה בית המשפט בתביעה הקודמת, ונותר חוב בסך של 15,000 שקלים. בנוסף טענה כי הדיירת הניחה חפצים וגרוטאות באופן מטריד על החצר המשותפת והמעבר בחדר המדרגות, ולכן קיימת עילה לפנותה מכוח חוק להגנת הדייר.

 

הדיירת עתרה לדחות את התביעה לפינויה מן הדירה, בטענה כי בעלת הבית לא הוכיחה את התקיימותן של אף אחת מעילות הפינוי. לדבריה, היא עשתה מאמצים רבים ולקחה הלוואות מבני משפחתה, על מנת לגייס את הכספים עבור החוב פסוק, ולכן נבע העיכוב בתשלום. עוד ציינה כי היא עדיין ממשיכה בתשלום דמי השכירות, וגם אם קיימים הפרשים בדמי השכירות, אין הדבר מהווה עילת פינוי נגדה.

 

בנוגע לטענה בדבר אי שמירה על ניקיון המושכר, הצהירה הדיירת כי היא סובלת מנכות בשיעור 75%, וחרף מוגבלותה היא מקפידה לשמור על ניקיון סביבת הדירה, והיא אפילו מנקה את הלכלוך בחדר המדרגות של שכניה, המחזיקים בעלי חיים.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים שונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות השנתיים המעודכנים שהיה עליה לשלם החל משנת 2003, על כן קמה עילה לפינויה בשל אי תשלום דמי שכירות.

 

עם זאת התחשב בית המשפט בנסיבות חייה האישיות של הנתבעת, ובעובדה כי היא מתגוררת למעלה משלושים שנה בדירה, לאחר שרכשה זכויותיה כנגד תשלום דמי מפתח, ובעובדה כי הינה בעלת נכות ומתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי, ופינויה מן הדירה יותיר אותה ללא קורת גג.

 

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף
פורום דייר מוגן | דמי מפתח

 

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה לפינוי הדיירת המוגנת מהדירה, וחייב אותה בסך של 15,000 שקל, בגין דמי שכירות שלא שולמו כדין. עם זאת התנה את הפינוי, בכך שהדיירת תקבל סעד מן הצדק בסך של 40,000 שקלים.

 

ת"א 9558/09