לאחר שתקף והכה פקחית חניה שהעירה לו על חנית רכבו, הורשע הנאשם בתקיפת עובד ציבור על ידי בית משפט השלום בירושלים בשבוע שעבר (יום א').


לפי כתב האישום, באוגוסט 2012, נכנס הנאשם לסניף בנק, לאחר שהחנה את רכבו באדום לבן, כאשר הוא מציב את שני גלגלי רכבו הקדמיים על המדרכה. פקחית חניה שעברה במקום, התקרבה לרכבו והחלה לרשום דוח, והנאשם יצא לקראתה וביקש ממנה שתאפשר לו להיכנס לרגע קצר לסניף הבנק, ולא תיתן לו דוח חניה.


אולם, הפקחית סירבה לבקשתו, וטענה כי מאחר ורשמה דוח גם לרכב שחנה לצדו, היא אינה יכולה לעשות איפה ואיפה ולכן מחויבת על פי חוק לרשום דוח נוסף גם למכונית הצמודה. עוד ציינה בפניו כי החניה במקום אסור בתכלית. דבריה אלו הציתו ויכוח מר בין הצדדים, כאשר לפי כתב האישום, הרוחות התלהטו, והנאשם הכה את הפקחית בפניה עד שנגרם לה חתך בגשר אפה. בתגובה למכה החזקה שהנחית עליה, הוציאה הפקחית גז מדמיע וריססה את פניו של הנאשם בכדי להתגונן מפניו.


בעקבות האירוע, הפקחית נסה מפניו ונכנסה לחנות שם הזמינו לה אמבולנס שהבהילה לבית החולים. בשל פציעתה, היא נזקקה לתפרים באפה, ולאחר מכן אף להתערבות פלסטית בשל צלקת שנותרה לה.

 

הנאשם: הפקחית לא הפסיקה לצלם וריססה בגז מדמיע ללא סיבה 


גרסתו של הנאשם היתה שונה בתכלית. לפיו, כאשר התווכחו השניים על דוח החניה, הפקחית צילמה אותו וריססה אותו בגז מדמיע, מבלי שהוא נגע בה כלל או התגרה בה באיזשהו אופן. לטענתו, כאשר פניו היו מרוססות בגז, הוא שלח את ידו באופן אינסטינקטיבי לעברה של הפקחית ופגע מבלי להתכוון במצלמה שהחזיקה, כך שהמצלמה עפה על פניה, וגרמה לחתך באפה.


עוד טען הנאשם להגנתו, כי ברגע שפנה אליה בבקשה לאפשר לו להיכנס לסניף הבנק, היא כבר היתה נתונה בסערת רגשות והגיבה בצורה לא פרופורציונלית. לדבריו, טרם הספיק להשלים את בקשתו, הוציאה הפקחית מצלמה והחלה לצלם אותו בהפגנתיות. וכך, למרות שביקש ממנה לא לצלם אותו היא התקרבה אליו ואז החלה לרסס את פניו.


בהתייחסו לטענתה כי רדף אחריה, טען הנאשם כי לא יכול היה לזוז ממקומו בשל הצריבה והכאב שחש בעקבות התרסיס, וכי הוא רק הבחין בה מצלמת אותו פעם נוספת ועוזבת את המקום.


בתגובה, טענה הפקחית כי אין כל אמת בדברי הנאשם, וכי היא עובדת בתפקיד זה כבר למעלה משש שנים, והורגלה זה מכבר להערות, קללות ודברי נאצה גסים וברוטליים מצד נהגים, ואף על פי כן, מעולם לא נאלצה לרסס אף אחד בגז המדמיע, טרם המקרה. המתלוננת אף הכחישה כי צילמה אותו לפני שהכה אותה בפניה.


לאחר שמיעת שתי הגרסאות השונות, קבע השופט כי אין כל ספק בדבר אשמתו של הנאשם, וכי גרסת המתלוננת היתה אמינה, בהירה ומשכנעת הרבה יותר מזו שהציג הנאשם.


כך למשל, רגשותיה באשר לאירוע תאמו את הפעולות אשר נקטה במהלכו, ועדותה לא נסתרה בחקירה הנגדית על ידי בא כוח הנאשם, ונותרה עקבית לכל אורך ההליך המשפטי.


לעומתה, הציג הנאשם עדות בלתי אמינה, מתחכמת ומתחמקת במכוון, כאשר הוא מנסה לנווט את הדיון לכיוונים בלתי רלוונטיים בעליל, כמו הסתירה שהעלה לכאורה באשר לסוג מכשיר הטלפון באמצעותו היא שוחחה עם הממונה עליה. כמו כן, עדותו פעמים רבות לא תאמה לגרסה שנתן במשטרה לאחר מעצרו.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בנוסף, עמד השופט על כך שלמרות שטען לאי צדק ולכאבים עזים שנגרמו לו עקב השימוש בתרסיס, הוא לא פנה לכל טיפול רפואי ולא הגיש תלונה במשטרה. הסבריו בנוגע לחוסר אמון במערכת האכיפה לא התקבלו על ידי השופט.


לבסוף, הרשיע בית המשפט את הנאשם בתקיפת עובד ציבור על פי גרסתה של המתלוננת.


ת"פ 7030-06-13