בית משפט השלום בירושלים חייב בשבוע שעבר (יום ד') את משטרת ישראל בתשלום פיצויים לבני זוג, לאחר שהחרימה את רכבם בעקבות טעות בזיהוי, בשעת לילה מאוחרת, והותירה אותם בצדו של כביש סואן עם שלושה ילדים קטנים.


לפי כתב התביעה, באפריל 2007 נסעו התובע ואשתו יחד עם שלושה מתוך חמשת ילדיהם הקטנים, לכיוון ביתם. כאשר נסעו על כביש איילון, קצת לאחר חצות הורתה להם ניידת משטרה לעצור בצד הדרך. לאחר בדיקה של מספר הרכב, בישרו להם השוטרים כי מדובר ברכב האסור לשימוש, וכי עליהם להחרימו לאלתר.


התובע ניסה בכל כוחו להסביר לצוות השוטרים כי מדובר בטעות, וכי רכבו מעולם לא נאסר לשימוש, אולם השוטרים עמדו על דעתם, וביקשו מבני הזוג לצאת מהרכב ולהוציא את שלושת ילדיהם אשר נרדמו במושב האחורי.


לטענת התובעים השוטרים לא התחשבו כי מדובר בזוג צעיר עם שלושה ילדים קטנים, כאשר הקטנה ביניהם היתה רק כבת חודשיים בלבד, והם אפילו לא המתינו איתם עד להגעת מונית למקום. כך, נותרו השניים כאשר הם נושאים את ילדיהם הממררים בבכי, בצדו של כביש סואן, וממתינים להגעתו של אבי התובעת למקום.


ביום ראשון בבוקר, כיומיים לאחר החרמת הרכב, התקשרו השוטרים אל התובע וביקשו ממנו לבוא ולאסוף את רכבו, שכן נפלה טעות בזיהוי הרכב. כמו כן, הבטיח השוטר כי העניין נבדק כעת וכי יחזרו אליו עם הסבר באשר לטעות. לטענתו, כאשר ביקש לקבל מידע והסבר באשר להתנהלות המשטרה לאחר זמן רב בו לא קיבל כל התייחסות, נאמר לו כי המקרה כלל אינו ידוע. לפיכך, הגיש תביעה כנגד משטרת ישראל.


את תביעתם העמידו השניים על סך של 100 אלף שקלים, וזאת בגין הסיכון בהם הועמדו באותו לילה; בגין לשון הרע שכן השמועה באשר להחרמת רכבם פרשה כנפיים, ובגין רמיסת זכויותיהם החוקיות כאשר הם קיבלו יחס מזלזל כאחרוני הפושעים.


משטרת ישראל: מדובר בטעות אנוש ללא פגיעה ממשית בתובעים


מנגד, טענה המשטרה כי אמנם נפלה טעות בזיהוי הרכב, בשל הקלדה שגויה של הספרה האחרונה של מספר הרישוי, אך הטעות התגלתה במהירות והרכב הוחזר לתובעים בתוך יומיים בלבד. מה גם, שלטענתם לא נגרם למעשה כל נזק לבני הזוג שכן מדובר באנשים דתיים, ועל כן לא היו עושים שימוש ברכב במהלך השבת ממילא.


כמו כן, לפי הנתבעת הטענה ללשון הרע אינה הגיונית כלל, שכן מדובר בהחרמת הרכב בשעת לילה מאוחרת, והשבתו כעבור יומיים בלבד.
לאחר שמיעת טענות הצדדים קבעה השופטת כי עלה בידי המשטרה להוכיח כי לא היתה כל דרך לאמת את זיהוי הרכב מלבד השוואתו למספר לוחית הזיהוי אשר היתה שגויה כאמור. על כן, מדובר בטעות אנוש, שככל הנראה לא ניתן היה למנוע אותה.


בנוסף, התקבלה טענת המשטרה באשר לפגיעה המינימלית בתובעים, כאשר רכבם הושב אליהם תוך זמן קצר וסביר.


יחד עם זאת, התייחסה השופטת להתנהלות השוטרים באירוע, וקבעה כי היה עליהם לנהוג ברגישות כאשר הבינו כי ברכב ישנים שלושה ילדים רכים וקטנים. לפיה, היה עליהם להתחשב בכך אפילו כאשר היו בטוחים שמדובר ברכב אסור לשימוש, והם היו יכולים לשלוח את התובעים ברכבם תמורת מתן פיקדון כלשהי והבטחה כי הרכב יימסר למחרת היום, או לכל הפחות יכלו להמתין יחד עם התובעים עד להגעת מונית או הסעה אחרת.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון


בחירתם האומללה של השוטרים להותיר את הזוג על שלושת ילדיהם בצדי כביש סואן וראשי לאחר חצות הלילה, הביאה את השופטת לקבוע פיצוי לתובעים, הגם שלא הוכיחו טענותיהם האחרות בדבר פגיעה ממשית בהם.


לפיכך, קבעה השופטת כי משטרת ישראל תפצה את השניים בסכום של 4,500 שקלים, וכן תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 שקלים.


ת"א 25477-04-14