בית המשפט המחוזי בחיפה גזר בשבוע שעבר (יום ה') על אדם שהורשע בשוד של מכשיר סלולרי מידה של אישה בעת שפסעה ברחוב, 18 חודשי מאסר בפועל ותשלום פיצויים בסך 3,000 שקלים לקורבן.


הנאשם משך את ידה של הולכת רגל שהלכה לתומה ברחוב בעודה אוחזת מכשיר אייפון, שדד ממנה את המכשיר ונמלט מהמקום. כתוצאה מהשוד אף נפלו משקפיה של האישה על המדרכה והתנפצו.


המדינה שהייתה המאשימה בתיק זה ציינה כי מעשיו של השודד היו חמורים, ובוצעו מתוך תכנון מוקדם. הנאשם עקב אחר האישה במטרה לשדוד אותה, ולא פעל בהחלטה של הרגע. כן הטעימה המדינה כי מעשי שוד של טלפונים ניידים הפכו נפוצים בשנים האחרונות, ויש לגזור על הנאשם עונש שירתיע אחרים מלבצע עבירה דומה.


לנאשם עבר פלילי עשיר והוא הורשע 12 פעמים בעבר בעבירות שונות, חלקן חמורות, כגון מעשה מגונה בכוח ותקיפה. לכן לטענת המדינה הוא מהווה סכנה לביטחון האישי של הציבור כולו. היא הדגישה את הנזק הרב שיכול היה להיגרם לאישה, ואת הנזק שאכן נגרם כגון השוד עצמו, שבירת המשקפיים והנזק הנפשי למתלוננת.


הנאשם ביקש להפחית בעונשו משום שהודה במעשיו בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, דבר שחסך זמן יקר מבית המשפט. הוא ציין כי המדינה הייתה יכולה להאשימו בתקיפה לשם גניבה, אך בחרה בעבירת שוד שהיא חמורה יותר. לכך הוסיף כי נסיבות חייו היו קשות, הביע חרטה על המעשים ואף הבטיח לא לשדוד עוד לעולם.


בית המשפט: הנאשם פגע גם בפרטיותה של האישה, שהיה שמור במכשירה מידע אישי


בבואו לגזור את דינו של השודד, ציין בית המשפט כי צריך להיות יחס הולם בין העונש המוטל עליו לבין חומרת העבירות שביצע. הודגש כי בטחונה האישי של הקורבן וזכותה להלך ברחוב ללא פחד שמא ישדדו אותה נפגעו על ידי מעשיו של הנאשם, וזאת נוסף על הפגיעה שנעשתה ברכושה. גם פרטיותה של המתלוננת נפגעה, שכן במכשיר הנייד שלה היה שמור מידע אישי.


בית המשפט בחן את מתחמי הענישה שנקבעו בפסיקות קודמות, ואת נסיבות העבירה במקרה הנדון, והגיע למסקנה כי העונש צריך לנוע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים.


לרעת הנאשם נאמר כי ראה בעוברת אורח שהלכה לתומה ברחוב טרף קל. הוא ניצל את כוחו ופגע במתלוננת כאשר משך בחוזקה את ידה וגרם לשבירת משקפיה. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי הרב ואת הצורך להרתיעו מביצוע עבירות דומות בעתיד.

 

יש לך שאלה?

פורום רישום פלילי
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


עם זאת צוינה העובדה שהשודד אכן הודה בהזדמנות הראשונה, והדבר חסך מזמנו של בית המשפט ומהצורך לזמן את הקורבן למתן עדות. כמו כן הובאו בחשבון נסיבות חייו, כאדם שמשפחתו נידתה אותו והוא חי לבדו בעזובה, ואת הצער והחרטה שהביע בבית המשפט, והבטחתו כי לא יחזור על מעשיו.


בתום בחינת מכלול הנסיבות, דן בית המשפט את הנאשם למאסר בפועל ל-18 חודשים בניכוי ימי מעצרו, וכן הורה לו לשלם לאישה פיצוי בסך 3,000 שקלים.


ת"פ 29491-08-14