בית המשפט הגבוה לצדק דחה לאחרונה את עתירתה של עובדת זרה שביקשה לקבל מעמד בארץ מכח חוק השבות, לאחר שהעותרת לא הצליחה להוכיח את הקשר בין סבתה היהודיה, לפי טענתה, לבין אביה.


בשנת 2008 הגיעה העותרת, אזרחית אוזבקיסטן, לארץ על מנת לעבוד כמטפלת סיעודית, אולם כשנה וחצי לאחר הגעתה לארץ, פגו כל הרישיונות הזמניים שהונפקו לה, ולפיכך היא פנתה למשרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות.


לטענתה, מאחר ואביה הוא יהודי אשר נולד לאם יהודיה, כך היא נמצאת זכאית לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות. משרד הפנים בתגובה דחה את עתירתה מהסיבה הפשוטה שהעובדת הזרה לא הצליחה להוכיח את היותה בתו של יהודי ונכדתה של יהודיה, והיא התבקשה לעזוב את הארץ לאלתר.


אולם העותרת לא וויתרה והגישה מסמכים נוספים להוכחת היותה צאצאית לשושלת יהודית, אך גם אלו לא עשו דבר לשכנע את נציגי משרד הפנים להיענות לבקשתה, וההחלטה נותרה בעינה.


זכאות למעמד עולה מכוח חוק השבות בעקבות הסבתא היהודיה


לפיכך, הגישה העותרת עתירה לבית המשפט העליון על מנת שיבחן את זכאותה ויורה למשרד הפנים לשנות את החלטתו. בעתירתה, טענה כי סבתה מצד אביה היא יהודיה אשר נישאה לאדם לא יהודי ואשר נולדו לה שלושה ילדים, ואביה ביניהם. עקב העובדה כי מי שנולד לאם יהודיה הינו יהודי, כך יוצא כי העותרת היא בתו של אב יהודי ועל כן עומדת בתנאים שנקבעו לקבלת מעמד עולה לפי חוק השבות.


בעתירתה, הגישה לבית המשפט את תעודת הלידה שלה אשר מציינת את שמו של אביה, וכן את תעודת הלידה של אביה, בה צוין שמה של אמו. לטענתה, למרות ששם האם שצוין בתעודת הלידה ושם סבתה כפי שהובא על ידה לבית המשפט אינם זהים, הם מתייחסים לאותו אדם. לפיה, שמה של האם, שהיתה יהודיה, שונה כאשר נישאה לאדם לא יהודי, ועל כן מופיעה בכל המסמכים תחת שם אחר.


להוכחת טענתה, הביאה העותרת צילום מקברה של הסבתא שם מצוין שם משפחתה היהודי בסוגריים בצמוד לשם המשפחה שניתן לה בעת נישואיה. עוד הגישה לבית המשפט את רישומי הלידה של אחיותיו של אביה אשר מציינים בבירור כי הן בנותיה של אם יהודיה.


לבסוף, צירפה העותרת אף פסק דין מבית המשפט באוזבקיסטן, בו עתר אביה לשינוי שם משפחתה של אמו לשמה היהודי, ולשינוי הלאום שלה מ"אוזבקית" ל"יהודיה".


משרד הפנים: המסמכים אינם מהימנים ואינם מוכיחים את הקשר היהודי


מנגד, טען משרד הפנים כי לא עלה בידי העותרת להוכיח את הקשר בין אביה לבין האם לו טענה, ולא עלה בידה להוכיח כי אמו אכן יהודיה. למרות שהצליחה להוכיח את יהדותה של אשה אוזבקית מסוימת, לא הצליחה להוכיח כי היא אכן הסבתא המדוברת וכי יש ביניהן קשר משפחתי.


כמו כן, לטענת משרד הפנים, המסמכים שהגישה אינם מהימנים דיים, ואין כלל דימיון בין שני השמות שלכאורה היו שייכים לסבתה היהודיה. לטענתו, ממילא רוב המסמכים שהומצאו ניתנו זמן רב לאחר הלידה, כאשר כמה מהם אף לא תאמו בבדיקה חוזרת לרישומי הלידה בארכיונים.


עוד הוסיף המשרד כי לו יוגשו מסמכים חדשים שיימצאו מהימנים, אין מניעה כי ישנו את החלטתם, אולם לפי החומר שהובא בפניהם אין לקבל את עתירת המבקשת.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט העליון כי לא עלה בידי העותרת להוכיח את טענותיה, ועל כן דחה את העתירה. בנימוקים להחלטה, טענו שופטי העליון כי חובת ההוכחה מוטלת על העותרת בהליך זה ולא עלה בידיה לעשות כן. המסמכים שהביאה לא הובילו למסקנה חד משמעית כי אכן מדובר בנכדתה של אישה יהודיה, בעיקר לאחר שברישומי הלידה מצוין כי לאומה של הסבתא הינו אוזבקי ולא יהודי, והוא שונה רק לאחר החלטתו של משרד הפנים בעניין, ובעקבות עתירתה של המבקשת.

 

יש לך שאלה?

פורום אשרות עבודה והסדרת מעמד לעובד זר בישראל


כמו כן, התייחס בית המשפט לחוסר מהימנותם של המסמכים, וכן לטענה של המבקשת לכך שדרישת משרד הפנים נגועה בחוסר תום לב כאשר לפי החוק באוזבקיסטן לא ניתן להעתיק מספר הלידות ועל כן יכולתה להוכיח את יהדות סבתה היתה מלכתחילה בלתי אפשרית.


בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי משרד הפנים נהג בהגינות והעניק לעותרת הזדמנויות רבות להוכיח את טענותיה במגוון דרכים אחרות, אלא שלא עלה בידה לעשות כן.


לפי כל אלה, דחה בית המשפט העליון את העתירה אך העניק לעותרת הזדמנות נוספת וקבע כי באפשרותה להישאר בארץ במשך ששה חודשים נוספים, ולפעול לקבלת מעמד בישראל בדרך אחרת.


בג"ץ 8652/11