האם חברה פרטית העוסקת בהפעלת מעון לילדים ונוער בסיכון זכאית לקבל פטור מארנונה? לפני שבוע קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את הערעור המנהלי שהגישה החברה, לאחר שהעירייה סירבה להעניק לה פטור לנוכח היות המעון מופעל על ידי חברה עסקית ולא על ידי עמותה. נקבע שלשון החוק ברורה, ולפיה החברה זכאית ליהנות מפטור מארנונה, ולכן היא זכאית לפטור מלא. מלבד זאת חויבה העירייה לשלם לחברה הוצאות שכר טרחת עורכי דין בסכום של 6,000 שקלים.


לפי לשון פקודת מסי העירייה, כל מעון העוסק בטיפול בילדים במצוקה זכאי לפטור מלא מתשלום ארנונה. אף על פי שהמעון אשר החברה מפעילה עונה על הגדרה זו, סירבה העירייה לתת לה פטור ונתנה פרשנות משלה ללשון החוק, שלפיה אין לתת לחברה ליהנות מפטור זה הואיל ומדובר בפעילות עסקית למטרות רווח, והכנסותיה של החברה מחולקות לבעלי המניות.


החברה לא קיבלה את הסירוב והגישה על כך ערעור לוועדת ערר, אך הוועדה קיבלה דווקא את גרסתה של העירייה, ולכן הגישה החברה ערעור מנהלי על החלטתה.


בית המשפט: במקרה הזה לא נדרשת חוות דעת משפטית מגורם חיצוני


שופט בית המשפט התייחס תחילה להחלטתה של ועדת הערר, ומתח ביקורת על כך שהיא ניתנה ללא כל נימוק או סיבה, מלבד הסתמכותה על חוות דעת משפטית של מומחה שהגישה העירייה, וקביעתה שהחברה לא סתרה את מה שנקבע באותה חוות דעת ולא הגישה חוות דעת נגדית.


השופט הדגיש כי לא רק שהחברה לא הייתה מחויבת להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, בעצם כלל לא נדרשה חוות דעת בעניין הנדון, היות שהוועדה לא צריכה להסתמך על ייעוץ של גורם חיצוני אלא לקבוע בעצמה ועל פי שיקול דעתה את המצב המשפטי ההולם.


לא מדובר במקרה שבו נדרשת חוות דעת של מומחה בדין זר, אלא בשאלה פרשנית פשוטה מאוד הניתנת לפתרון בקלות, ולכן השופט אף לא מצא כל צורך להחזרת התיק לידי הוועדה כדי שזו תוכל לנמק את החלטתה לקבל את עמדת העירייה.


לבסוף ציין השופט כי לפרשנות החוק שלפיה סירבה העירייה למתן הפטור אין כל עיגון בטקסט, ולו הקטן ביותר, והתנאי שהוסיפה על דעת עצמה כי לא מגיע פטור למי שעוסק בפעילות למטרות עשיית רווח כלכלי אינו מוצדק.

 

יש לך שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום ארנונה, היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי


היות שלשון הסעיף שבמחלוקת, לטעמו של השופט, ברורה, חד משמעית ואינה פותחת פתח למיני פרשנויות, אין כל אפשרות אחרת מלבד כיבוד החוק ככתבו וכלשונו. לאחר דברים אלו לא נותר לשופט אלא לקבל את ערעור החברה, לבטל את החלטתה של ועדת הערר, ולקבוע כי על פי פקודת מסי העירייה, אין כל ספק שהחברה רשאית לקבל פטור מלא מארנונה היות שהיא מפעילה מעון לנוער בסיכון.


נוסף על כך חייב השופט את העירייה לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של החברה בסכום של 6,000 שקלים.


עמ"נ 4107-01-15