חובש במד"א שהורשע בבית משפט השלום בביצוע מעשים מגונים באישה שפינה לטיפול בבית החולים, נידון למאסר בפועל של שנתיים וחצי. הוא ערער על הכרעת הדין בטענה שלא עשה דבר ושהתלונה שהגישה האישה אינה משקפת את מה שבאמת קרה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אינו מטיל דופי בעדותה של המתלוננת, אך בנסיבות העניין ייתכן שחוותה את הדברים בצורה שמערבבת בין מציאות לדמיון. מסיבה זו, ביום א' התקבל הערעור והמערער זוכה מחמת הספק.


על פי עובדות כתב האישום שהוגש נגדו, האישה ובת זוגה הגיעו לדירתן לאחר בילוי, שם היא איבדה את הכרתה. בת הזוג הזעיקה אמבולנס, והמערער ונהג האמבולנס פינו אותה לבית החולים, כאשר המערער נמצא עם המתלוננת שהכרתה הייתה מעורפלת בחלק האחורי, ובת הזוג ישבה ליד הנהג בחלק הקדמי.


במהלך הנסיעה, על פי הנטען, ניצל המערער את מצבה המעורפל של האישה, הרים את חולצתה ונגע בה. בהמשך כשהגיעו לבית החולים העביר אותה מהאלונקה למיטה, סגר את הווילונות ונגע בה שוב, ואף פתח את רוכסן המכנסיים ושפשף את ידה באיבר מינו. בעקבות המעשים האישה נמלטה מחדר המיון מבלי שקיבלה טיפול.


בית המשפט: קיים ספק אם האירועים שתיארה המתלוננת אכן משקפים את מה שאירע בפועל


בית המשפט הקודם הרשיע אותו לאור עדות המתלוננת ובת זוגה והעימות שנערך בין הצדדים. הוא מצא את עדותה של המתלוננת מהימנה, מפורטת ועקבית, וקיבל את גרסתה כי הרגישה ושמעה את כל מה שקרה לה, אף על פי שעיניה היו עצומות במשך כל הזמן ולא הייתה לה יכולת להגיב.


טענותיו של המערער אשר חוזקו בעדותו של נהג האמבולנס שלפיהן המתלוננת הייתה שיכורה או מסוממת נדחו. בית המשפט הקודם מצא שגרסתו פתלתלה וכוללת סתירות רבות, ואף ציין כי בעת העימות עיניו של המערער היו מושפלות והוא לא הישיר מבט אל המתלוננת חרף אישומיה החמורים.


נקודת המוצא שעליה התבסס החובש בערעורו הייתה הקביעה שעדות המתלוננת נמצאה אמינה. לטענתו, היא הייתה שרויה במצב שבו לא ידעה להבחין בין דמיון למציאות, והתיאור שמסרה אינו תואם את מה שקרה למעשה ומלא סתירות.


בפתח הדברים ביקשו שופטי בית המשפט המחוזי להבהיר כי אינם מטילים דופי באמינות האישה, אך עם זאת התעורר ספק אם הדרך שבה חוותה את הדברים אכן משקפת את המציאות באופן נכון.


הספק עלה עקב מספר התרחשויות שתיארה המתלוננת בעדותה אשר לא אירעו בפועל. למשל, היא הרגישה שמבצעים בה החייאה, אך על פי עדויות נהג האמבולנס ובת זוגה שנכחו במקום, לא בוצעה בה כל פעולת החייאה. בדוגמה אחרת, המתלוננת תיארה כי המערער הרים את חולצתה במהלך הנסיעה, אך בת זוגה שישבה במושב הקדמי והביטה לכיוונה במשך הנסיעה לא הבחינה בדבר.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית


המסקנה המתבקשת, כך לדברי השופטים, היא כי ייתכן שהמצב המעורפל שבו הייתה שרויה המתלוננת גרם לה לחוות אירועים אשר אולי לא התרחשו בפועל. כך זוכה המערער מחמת הספק, והרשעתו במעשים מגונים בוטלה.


ע"פ 15310-09-14