דירתם של בני זוג נפרצה ונגנבו ממנה פריטים שונים. הם היו מבוטחים בפוליסת ביטוח המכסה את תכולת הבית וקיבלו לאחר הפריצה סכום של כ-46 אלף שקלים, אך על פי האומדן שביצעו התשלום שהגיע להם היה גבוה יותר. לפיכך הם תבעו את חברת הביטוח לתשלום סכום נוסף של כ-32 אלף שקלים. בשבוע שעבר (יום א') בחן בית משפט השלום את מרכיבי התביעה, וקבע לבסוף כי בהתאם ללשון הפוליסה הברורה, חברת הביטוח תשלם סכום של 5,200 שקלים בלבד, עבור ארבעה תכשיטים שהוכח כי נגנבו.


במסגרת התביעה טענו התובעים כי הפורצים חדרו לביתם דרך חלון חדר השינה, וכי הפריצה גרמה נזקים לחלון, לבסיס המיטה שעליה דרכו הפורצים, למשקוף חדר הארונות ולדלתו. הפריטים שנגנבו כללו ציפית לכרית שהייתה חלק מסט, דרכונים, שוברי מתנה, תעודות זהות, תכשיטים ומזומן. בעקבות הפריצה הונפקו להם דרכונים חדשים ובוטלו שוברי המתנה.


לפיכך התביעה הוגשה לתיקון הנזק שנגרם לחלון, לדלת, למשקוף ולבסיס המיטה, וכן לכיסוי רכישת סט מצעים חדש ולתשלום עבור התכשיטים.


חברת הביטוח טענה כי שילמה לתובעים את מלוא כספי הביטוח שהם זכאים להם על פי הפוליסה. דרישת הפיצוי כללה פריטים שלא כוסו מאחר שלא שולמו עבורם דמי ביטוח ודבר קיומם לא היה ידוע לה כלל, ולכן הם אינם זכאים לתשלום עבור רכיבים אלה.


האם ארבעת התכשיטים נגנבו או לא?


לפיכך נדרש בית המשפט להכריע אילו תכשיטים נגנבו, כיצד לחשב את שווים, והאם התובעים זכאים לפיצויים גם עבור אובדן הזמן שנדרש מהם לשחזור הדרכונים וביטול שוברי המתנה.


לגרסת חברת הביטוח, ארבעה מהתכשיטים שהתובעים דרשו פיצוי בגינם כלל לא נגנבו, והיא הגישה כראיה את בדיקת השמאי מטעמה שנערכה לאחר הפריצה, שלפיה התכשיטים האמורים נותרו בכספת. ואולם, מעדות השמאי התגלה כי לא קיימת זהות מוחלטת בין הנתונים שרשם בבדיקה לתכשיטים הספציפיים, ולכן קבעה השופטת כי ייתכן שמדובר בתכשיטים אחרים, ודחתה את טענת חברת הביטוח בנושא זה.


לגבי עלות התיקון לנזקים שנגרמו לחלון, לבסיס המיטה, למשקוף ולדלת, התובעים לא תיקנו את כל הרכוש שניזוק בפועל. מאחר שחברת הביטוח מחויבת לפצות את המבוטח רק אחרי שביצע בפועל את התיקון, נדחתה תביעת המבוטחים בקשר למרכיב זה.


הפוליסה לא מכסה קושי רגשי להשתמש בסט המצעים שהפורצים דרכו עליו


בנוגע להחלפת סט המצעים, השופטת לא מצאה הצדקה בקושי הרגשי של בני הזוג להשתמש באותו סט שהיה על המיטה בעת הפריצה כעילה למתן פיצוי עבור כלל הסט, הואיל והפוליסה הגדירה היטב כי הביטוח מכסה מקרה של אובדן או נזק, והתובעים לא הוכיחו כי נגרם נזק לכל הסט אשר מצדיק את החלפתו.


לבסוף, באשר לזכאות התובעים לקבל פיצוי עבור אובדן הזמן שנדרש להם כדי לשחזר את המסמכים, קבעה השופטת כי לשון הפוליסה ברורה מאוד, ולפיה הכיסוי הביטוחי הוא עבור הוצאות, לא אובדן זמן או אובדן הנאה, ומאחר שהשקעת זמן אינה מכוסה, התובעים אינם זכאים לפיצוי עבור כך.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת ביטוח
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


בהתחשב בכל האמור, התביעה התקבלה רק בנוגע לארבעת התכשיטים שהוכח כי נגנבו, וחברת הביטוח חויבה לפצות את התובעים בגין שווים בסך של 5,200 שקלים.


תא"מ 55913-12-12