ועדת התכנון בחיפה אפשרה שימוש חורג בדירה בבניין מגורים בלבה של שכונה, לצורך שימוש כגן ילדים. כנגד החלטה זו הגישו דיירי הבניין ושכנים מבניינים סמוכים עתירה לבית המשפט המחוזי, בטענה שאין צורך תכנוני בגן נוסף באזור מגורם, וקיומו פוגע קשות באיכות חייהם וגורם להם מטרדי רעש ובעיות חניה. ביום ב' קבע בית המשפט שאכן נגרמה הפרעה קשה לשכנים והחלטת הוועדה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין. אי לכך נאסר השימוש החורג, ומפעילת הגן נדרשה לסיים את פעילותו לאלתר. המשיבים חויבו בהוצאות המשפט בסך עשרת אלפים שקלים.


הרחוב שבו נמצא הבית המשותף הוא רחוב קטן מאוד ללא מוצא, שבו שבעה בתים בסך הכול. מפעילת גן הילדים אינה בעלת הדירה אלא שוכרת את הנכס, הבנוי משתי קומות. בגן הילדים נמצאים כ-40 ילדים בגילאי שנה עד שלוש שנים, והילדים משתמשים בחצר כמגרש משחקים, אף שהיא חלק מהרכוש המשותף. הגן פועל משבע בבוקר ועד חמש וחצי אחר הצהריים.


אחרי שהגן כבר פעל ללא אישור, הוגשה בקשה לוועדת התכנון לשינוי ייעוד הנכס ממגורים, ואילו הוועדה דחתה את הבקשה לאור התנגדויותיהם החריפות של השכנים. ואולם, שנתיים חלפו והוועדה החליטה לשנות את החלטתה, וללא נימוק קבעה כי היא מאשרת את השימוש החורג כגן ילדים לתקופה קצובה, אם כי לא ניתן היתר לשימוש בחצר המשותפת. השכנים הגישו שמונה עררים על החלטה זו, אך הם נדחו כולם.


הוועדה אישרה את הגן בשל טובת האזרח, ואילו בית המשפט שינה את החלטתה בשל טובת האזרח


העותרים טענו כי החלטת הוועדה השתנתה ללא כל הסבר, דבר המעיד על פסול בדרך קבלתה. הם הוסיפו כי קיימת בעיית חניה חמורה ברחוב הקטן, והוועדה לא דנה במציאת פתרון לחניות נוספות. עוד טענו כי במרחק עשרות מטרים מהם ישנם כמה גני ילדים המיועדים לאותם גילאים, כך שהחלטת הוועדה שלדבריה נבעה מ"טובת האזרח" אינה באמת לטובת האזרחים עם הילדים, וודאי שלא לטובת השכנים, אף שגם הם אזרחי העיר.


לעומתם טענו המשיבים כי הוועדה איזנה באופן הוגן בין האינטרסים השונים של האזרחים, מאחר שהקמת גן הילדים בשכונה היא אינטרס ציבורי בעל משקל רב, ואף טענו כי אין בעיה של מקומות חניה ברחוב. לכן החלטת הוועדה חוקית וסבירה, ואין לשנות אותה.


עיון בתוכניות העיר הביא את השופטת למסקנה כי לא ניתן להבין באופן חד משמעי שקיימת אפשרות להקים גן ילדים ברחוב השקט, ואולי אפילו להיפך, כי התוכנית אינה מאפשרת שימוש ציבורי בתוך אזור המגורים. גם הוועדה עצמה ציינה שיש לה ספק בקשר לפרשנות התוכנית, והחליטה לפרש את אותו ספק לטובת האזרח, אם כי במאזן שבין טובת מפעילת הגן שהיא אזרחית העיר ובין השכנים שאף הם אזרחים, הגיעה השופטת למסקנה כי יש להעדיף את טובת השכנים.

 

יש לך שאלה?

פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת
פורום תכנון ובניה | היתרי בניה


לפיכך נקבע כי החלטת הוועדה חרגה מהסבירות הראויה, והשופטת החליטה שלא לאשר את השימוש החורג בבניין כגן ילדים, לאור ההפרעה הקשה שהוא גורם לשכנים. מפעילת הגן נדרשה לסיים את פעילותו לאלתר, והמשיבים חויבו בהוצאות ההליך בסך של עשרת אלפים שקלים.


עת"מ 43571-12-14