בני זוג פרודים קבעו להיפגש כד לדבר על הקשר שלהם, אך במהלך הפגישה שהייתה סוערת מאוד התקיפה הצעירה את בן זוגה לשעבר ונשכה אותו. בן הזוג המבוהל התקשר למשטרה, והשוטר שהגיע למקום בעקבות זאת הותקף אף הוא באגרופים ובנשיכות על ידי הצעירה. לפני כשבוע (יום ג') גזר עליה בית משפט השלום באילת שתי תקופות של מאסרים מותנים, האחת לתשעה חודשים והשנייה לחמישה חודשים, הוטל עליה צו מבחן לתקופה של שנה, היא תפצה את השוטר המותקף בסך של 5,000 שקלים וכמו כן תיקנס ב-500 שקלים ותחתום על התחייבות כספית בסכום 8,000 שקלים, סכום שתיאלץ לשלם אם תעבור שוב עבירת אלימות.


במועד האירוע המדובר, היו בני הזוג פרודים מזה ארבעה חודשים, אחרי קשר זוגי ממושך של כחמש שנים. הם קבעו להיפגש לאחר שהצעירה התקשרה אל בן זוגה לשעבר וביקשה לדבר איתו פנים מול פנים. במהלך הפגישה היא ביקשה לחדש את הקשר ואיימה להתאבד משום שאינה יכולה לחיות בלעדיו. אחרי כן התנפלה עליו, נשכה אותו וסטרה לו.


האם צריך להתחשב בתקופה הרגשית הקשה שעברה על הצעירה באותה תקופה?


למקום הגיע שוטר לאחר שבן הזוג התקשר למשטרה, וביקש מהצעירה שתתלווה אליו לתחנה. היא בתגובה קיללה אותו ואמרה לו לא להתערב, ואז דחפה אותו. כשניסה לאחוז בידה כדי לאזוק אותה הכתה אותו באגרופים ונשכה אותו בחזה. לבסוף היה צורך בתגבור של שלושה שוטרים כדי להשתלט עליה, והשוטר נזקק לטיפול רפואי בשל הפצע מהנשיכה, לרבות חיטוי וזריקות חיסון נגד מחלות זיהומיות.


בא כוחה של הצעירה לא ניסה להקל ראש בחומרת המעשים, אך טען כי אפשר להסתפק בעונש של מאסר על תנאי וצו מבחן, בהתחשב בנסיבות חייה ובהמלצת שירות המבחן בעניינה. לטענתו תגובתה האלימה נבעה מהתנהגות השוטרים כלפיה, ומכל מקום מדובר בהתפרצות ובסערת רגשות שלא קדם לה תכנון כלשהו. הנאשמת הייתה בתקופה רגשית קשה על רקע הפרידה ופטירתם של שלושה קרובי משפחה, טען הסנגור, ומאז הקשר הזוגי עם בן הזוג חודש.


מידת האשמה של הצעירה רבה מאוד, קבע השופט, ומשבר אישי בחיים אינו מצדיק את מעשיה או מסיר את האחריות הפלילית בגינם. עם זאת, היא הביעה צער ובושה על מעשיה, וקצין המבחן התרשם כי יש לה עמדות נורמטיביות וביקש להטיל עליה ענישה שיקומית ומרתיעה כדי לעזור לה להשתקם. המלצתו של קצין המבחן הייתה להסתפק במאסר על תנאי וצו מבחן.

 

יש לך שאלה?

פורום אלימות במשפחה
פורום רישום פלילי


כמו כן, בשל בעיות בריאותיות הנאשמת אינה כשירה לרצות את עונשה במסגרת של עבודות שירות, וגם עניין זה הובא בחשבון בגזר הדין. חומרת המעשים מצדיקה מאסר בפועל כדי להענישה ולהרתיעה, קבע השופט, אך עם זאת אי אפשר להתעלם ממצבה הבריאותי ומנסיבות חייה. כדי לעודד אותה להמשיך בדרך השיקומית ולפתוח פרק חדש בחייה, הוחלט לבסוף שניתן לחרוג מהעונש הראוי לטובתה, ולכן נגזרו עליה עונשים מתונים בלבד של מאסרים מותנים, פיצוי לשוטר שתקפה בסך 5,000 שקלים, קנס בסך 500 שקלים וצו מבחן לשנה.


ת"פ 35277-11-13