חברת אלבר ציי רכב הגישה תביעה נגד הנתבעים, אשר שכרו ממנה רכב, אך לא החזירו אותו לאחר שהוא נגנב מחזקתם. התובעת דרשה פיצויים בגין ערך הרכב והוצאות חקירה לבירור נסיבות מעשה הגניבה. בית משפט השלום בהרצליה קיבל את התביעה וחייב בשבוע שעבר (יום א') את הנתבעים בסך של 31,290 שקלים.

 

על פי עובדות התביעה, בחודש יולי 2011, זוג נשוי שכר רכב מאלבר לתקופה של חודשיים. לפי ההסכם, הנהגים המורשים לנהוג ברכב הם הנתבעים בלבד. במהלך תקופת ההשכרה, מסרו הנתבעים לאלבר כי הרכב השכור נגנב, והבעל טען כי כאשר יצא מהרכב והמפתחות היו בידו, הגיע אלמוני שקפץ עליו, חטף ממנו את המפתחות וגנב את הרכב. הבעל נסע אחריו, אך לא הצליח להשיגו.

 

התובעת טענה כי מדובר בדיווח כזב, ומחקירה שערכה עלה כי האירוע תועד בסרטון שצולם על ידי מצלמת אבטחה של חנות סמוכה. בסרטון נראה כי בנם של הנתבעים הוא זה שנהג ברכב, כשלצדו ישב חבר. בשלב מסוים עזב הבן את הרכב המונע וחברו נותר לשבת במושב שליד הנהג ולאחר מספר דקות גם החבר יצא. לפתע נכנס אדם לרכב המונע, ונסע מהמקום במהירות. בסרטון ניתן לראות שהגנב הסתובב ליד הרכב במשך דקות ספורות, ומיד עם תחילת נסיעתו, הבן והחבר רצו במהירות לכיוון הרכב.

 

הנתבעים הפקירו את הרכב כשהמפתחות בתוכו

 

אלבר טענה כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות, מאחר שהתחייבו לשמור על הרכב ולא להרשות את השימוש בו לנהג אחר מלבדם. אולם הם מסרו את הרכב לשימוש בנם, והפקירו את הרכב כשהמפתחות בתוכו והמנוע פועל, זאת ללא שמירה והפעלת אמצעי מיגון.

 

בכתב ההגנה שינו הנתבעים את גרסתם לגבי נסיבות האירוע, והודו כי בנם הוא זה שנהג ברכב בעת שנגנב, אולם לטענתם על פי ההסכם הבן רשאי היה לנהוג ברכב, וככל הנראה החוקר לא הבין את דבריהם, ולא היתה כל כוונה זדונית במסירת גרסתם הראשונית. בנוסף טענו כי הרכב לא הופקר, והבן יצא לרכוש מזון בחנות סמוכה, כשחברו נותר ברכב. ברגע שהחבר יצא, נכנס לרכב אדם זר ונסע מהמקום.

 

הנתבעים ציינו כי במסגרת ההסכם, שילמו לחברת ההשכרה דמי ביטוח שכללו כיסוי בגין גניבה ואף שילמו השתתפות העצמית. על כן אין היא זכאית להיפרע מהם את שווי הרכב. כמו כן, מאחר שלא הופעלה מערכת איתורן, למרות שעל פי ההסכם, היתה אמורה לפעול, האחראית לנזק שנגרם כתוצאה מגניבת הרכב, היא חברת ההשכרה, אשר אינה יכולה להתנער מחובתה כמבטחת.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני חוזים / הסכמים
פורום תביעת ביטוח

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי הנתבעים מסרו גרסה שקרית לחוקר, מאחר שבנם נהג ברכב בניגוד להסכם השכירות, ואף הותיר את המפתחות ברכב כשהוא מונע. הדיווח הכוזב נמסר מתוך חשש שאלבר תסרב להכיר בקיומו של הכיסוי הביטוחי, ותחייב אותם בתשלום שווי הרכב.

 

לנוכח נסיבות האירוע, הגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה זה לא קיים כיסוי ביטוחי, על כן חייב את הנתבעים לשאת בתשלום שווי הרכב והוצאות דו"ח החקירה בסך של 31,290 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקלים.

 

ת"א 21633-12-11