הסדרת חלוקת רכושו של אדם שהלך לעולמו, במקרה שלא ערך צוואה או שלצוואתו אין תוקף משפטי או שהיא נפסלה, מתבצעת באמצעות הוצאת צו ירושה. מדובר במסמך משפטי אשר מגדיר מיהם היורשים אשר זכאים לקבל חלק מהירושה על פי חוק הירושה, ומהו חלקם היחסי בעיזבון, וזאת בניגוד לצו קיום צוואה אשר מטרתו להגדיר את הדרך שבה יחולק הרכוש לפי הוראות הצוואה שהותיר אחריו המוריש.


אילו פרטים נכללים בצו הירושה?


המסמך כולל פרטים על המוריש ולמעשה קובע כי אכן הלך לעולמו, את מועד הפטירה ומיקומה, ולבסוף מפרט את זהות היורשים החוקיים שיקבלו את הירושה, כמו גם את חלקם היחסי בעיזבון. היורשים הם אלו שיגישו את הבקשה להוצאת הצו. הבקשה תוגש באזור מגוריו של המוריש, וזאת גם אם היורשים מתגוררים באזורים אחרים.


במסגרת הגשת הבקשה לצו ירושה ברשות השיפוטית המוסמכת, היורשים יידרשו לשאת בעלות אגרת פתיחת הבקשה והפרסום בעיתונות, לצרף את תעודת הפטירה המקורית של הנפטר ולהמציא אישור כי שלחו בדואר רשום התראה לכל היורשים הפוטנציאליים. אם קיימים יורשים שוויתרו מרצונם על קבלת חלקם בירושה, יש לצרף לבקשה גם את התצהירים המאשרים שהסתלקו מהירושה.


אילו ערכאות שיפוטיות מוסמכות להוציא צו ירושה?


בישראל קיימות שתי ערכאות המוסמכות להוציא צווי ירושה באופן חוקי לפי דרישת היורשים: בית הדין הרבני והרשם לענייני ירושה. הלכה למעשה, רוב רובן של הבקשות לצווי ירושה מוגשות למשרד הרשם לענייני ירושה, אך חשוב לדעת שחוק הירושה אינו מחייב זאת, והיורשים רשאים לבחור כרצונם איזו משתי הערכאות תטפל בבקשתם.


הערכאה השיפוטית אשר אליה הוגשה הבקשה להוצאת הצו קודם לכן, היא זו שתטפל בהוצאת הצו. למרות זאת, היורשים יכולים לבקש להעביר את הטיפול אל בית הדין גם לאחר שהגישו בקשה קודמת אצל הרשם, משום היותו הערכאה האזרחית המטפלת בענייני ירושות אשר ברוב המקרים הפנייה הראשונה מתבצעת אליו. העברת הטיפול אל בית הדין תיעשה רק בהסכמתם של כלל היורשים או בעלי העניין בעזבונו של המוריש.


קבלת צו ירושה בבית הדין הרבני


אם הוחלט להגיש פנייה אל בית הדין הרבני, כלל היורשים צריכים להתייצב. אם רק אחד מהם יגיש את הפנייה הוא מחויב להציג הצהרה והתחייבות חתומים על ידי יתר היורשים כי הם יקבלו את פסק הדין שיוציא בית הדין הרבני.


בדרך כלל פונים אל בית הדין בנושאים הקשורים לצוואה וירושה, כאשר נושא הדת וההלכה הדתית חשובים למי מהיורשים או המורישים. מכל מקום, כל פסק דין שיוציא בית הדין חייב לקבל את אישורו של רשם הירושות. כלומר כאשר פונים לרבנות, הדבר יאריך את זמן הדיון בתיק מהסיבה הפשוטה שהוא יידון בשתי הערכאות.


אחרי שבית הדין מוציא פסק דין, היורשים אמורים לקבל את חלקם בהתאם לפסיקתו. אם היורשים אינם מסכימים לגבי סמכותו של בית הדין לפסוק בעניינם, הם יכולים לתבוע את זכותם בירושה בבית המשפט. מדובר בהליך מורכב אך הוא האפשרות היחידה לפתרון כאשר היורשים אינם מסכימים ביניהם.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


ישנם הבדלים משמעותיים בין דיון בצו ירושה בערכאה האזרחית, הרשם לענייני ירושה, לבין הערכאה הדתית, בית הדין הרבני. מסיבה זו, אם אתם שוקלים לפנות לבית הדין הרבני לצורך הוצאת צו ירושה, חשוב להבין עוד לפני הפנייה את השלכותיה.