באופן עקרוני, ההליך שבסופו חברה מחוסלת על ידי בית המשפט, מתחיל רק אם הוגשה אל בית המשפט בקשה לפירוק החברה, כאשר בית המשפט מוסמך לסרב לבקשה או להורות על פירוק החברה בהתאם לפקודת החברות.


לפי פקודת החברות, ישנן מספר סיבות להגשת בקשה לפירוק, למשל בקשה לפירוק חברה מרצון בהתאם להחלטת בעלי המניות באסיפה כללית של החברה, כאשר הם יכולים להחליט לבצע את הפירוק באמצעות בית המשפט. כמו כן ניתן לפרק חברה אם לא הייתה בה פעילות עסקית במשך 12 חודשים, או כאשר נוצרו בחברה חובות או שהיא במצב של חדלות פירעון.


אף על פי שהעלויות של הליך פירוק מרצון נמוכות ונחשבות משתלמות יותר מפירוק החברה על ידי בית המשפט, בהליך הפירוק בבית המשפט גלומים יתרונות שאינם ניתנים להשגה בהליך פירוק מרצון. על כן הבחירה נתונה בידי בעלי המניות, אך עם זאת ראוי לזכור כי במהלך פירוק מרצון ניתן לבטל את החובות שנצברו עקב אי תשלום אגרות או הגשת דוחות לרשם החברות במהלך התקופה שבה לא הייתה פעילות בחברה.


כאשר פירוק חברה מתבצע על ידי בית המשפט, בסמכותו לבטל את ההליך אם הגיע למסקנה שהוא אינו מועיל לצדדים השונים בעלי האינטרסים.


הגורמים אשר רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק חברה הם רבים ומגוונים, וכוללים בין היתר נושים שונים של החברה לרבות עובדיה, לקוחות, ספקים, רשויות מס הכנסה, רשויות מקומיות, בנקים, וכן כל גורם אחר שהחברה צברה חובות כלפיו. כאמור, אף החברה עצמה או בעלי מניותיה יכולים להגיש בקשה לפירוק.


מהן סמכויותיו של בית המשפט?


במסגרת הליך פירוק חברה מרצון בפיקוח בית המשפט, מוקנות לבית המשפט מספר סמכויות ייחודיות. למשל, בית המשפט מוסמך להתערב בכל שלב בהליך הפירוק אם המפרק, אחד הנושים או בעלי המניות מגישים אליו בקשה לפיקוח או להחלטה במסגרת הליך הפירוק.


כמו כן, אמנם מפרק החברה אשר אחראי על הליך הפירוק ממונה לתפקידו על ידי בעלי המניות, אולם בית המשפט מוסמך להתערב בזהותו של המפרק ולפקח על הליך הפירוק, בייחוד במצבים שבהם החברה שקועה בחובות או בחדלות פירעון.


באילו נסיבות יאשר בית המשפט את פירוק החברה?


מהם השיקולים אשר בית המשפט מביא בחשבון בבואו לאשר את הבקשה שהוגשה אליו לפירוקה של חברה, או לדחיית הבקשה? העניין כמובן תלוי בהקשר ובנסיבות המקרה, כאשר שיקול דעתו של בית המשפט מתבסס הן על זהות מבקשי הפירוק והן על גורמים אחרים כגון גודל החובות בחברה ומהי ההחלטה הטובה ביותר במקרה זה, תוך התחשבות גם בערכים חברתיים, כלכליים ומוסריים.


לפי הכללים שנקבעו בפסיקה, כחלק ממערך השיקולים של בית המשפט לגבי פירוק חברה, עליו להביא בחשבון גם טעמים של יושר וצדק, למשל הצורך שלא תתבצע העדפת נושים על פני נושים אחרים וכדומה.

 

יש לך שאלה?

פורום הבראה כלכלית ושיקום כלכלי


היקף המעורבות של בית המשפט בהליך הפירוק יכול להיות מרכזי מאוד, תלוי בנסיבותיו של כל הליך והליך. כלומר, במרבית המקרים שבהם מתבצע הליך פירוק מרצון ולא פירוק מכפייה, מטבע הדברים מעורבותו של בית המשפט תהיה פחותה יותר.


אך בכל מקרה, חשוב לזכור שבית המשפט הוא הגוף אשר ניתנה לו הסמכות בהתאם לחוק להתערב בהליכי פירוק ואף לבטלם במקרים מסוימים, או להתערב בהחלטות שביצעו בעלי המניות או המפרק.