סעיף אי תחרות קובע כי שותף, בעל מניות, מנהל או עובד בכיר המעורבים בפעילות העסקית לא יהיו רשאים להתחרות בעסקי החברה או השותפות לאחר פרישתם, בהתאם לתנאים ולמגבלות שיגדירו הצדדים ובכפוף להוראות הדין.

 

מטרת סעיף הגבלת תחרות היא למנוע תחרות בתחום הפעילות הרלוונטי של העסק למשך זמן מוגדר. הסעיף יכול להימצא במסגרת הסכם מייסדים של שותפות, בתקנון חברה, בהסכם בין בעלי מניות או בחוזה עבודה. הסעיף מגביל את יכולתם של הצדדים להיכנס לחברה, להיחשף לסודותיה ולדרכי ניהולה, ולאחר מכן להקים עסק מתחרה.

 

סעיף הגבלת תחרות לרוב כולל תקופת צינון מסוימת לפני תחילת העיסוק באותו תחום הפעילות שבו עוסק הצד השני להסכם, וגם הגבלה לטריטוריה מסוימת או למידע מסוים, הכוללת איסור על הקמת עסק מתחרה באזור גיאוגרפי מוסכם, לרבות הגנה על סודות מסחריים.

 

הבסיס לסעיף הגבלת תחרות בשותפות הוא החשש של בעלי העסק מהקמת שותפות או הכנסת שותף חדש לחברה, מאחר שהם עלולים למצוא את עצמם במצב שבו השותף נחשף לכל סודות העסק ובתוך זמן קצר פורש ופותח עסק מתחרה שעלול לפגוע ברווח ובמוניטין של העסק הקיים.

 

הרציונל העומד מאחורי סעיף אי תחרות, הוא למנוע מאחד השותפים, בעלי מניות או עובדים לפתוח עסק מתחרה במהלך השותפות או לאחר מכן. רציונל נוסף העומד מאחורי הגבלה זו, הוא הרצון לחזק את היחסים בין הצדדים, ולמנוע מצב של ניצול ידע או ניסיון נרכש במהלך השותפות כדי להתחרות בצד השני.

 

הטלת סנקציות על שותף פורש

 

במטרה לנסות ולהבטיח את עתיד העסק, כוללים שותפים רבים סעיף הגבלת תחרות במסגרת הסכם מייסדים. סעיף זה מקנה יתרון מסוים לעסק הראשון על ידי הטלת סנקציות על יכולת התחרות של הצד הפורש. יחד עם זאת, תניית אי תחרות צריכה לשקף את האיזון שבין הזכות לחופש העיסוק לבין חופש ההתקשרות, לפי סעיף 30 לחוק החוזים.

 

לא פעם בתי המשפט הכריעו כי במקרים מסוג זה, מאחר שלא מתקיים חוסר שוויון בסיסי בין הצדדים להסכם, אין להטיל מגבלות קשות על תניות אי תחרות. ואף פעמים רבות הורו בתי המשפט על ביטול סעיפי תניות אי תחרות שנקבעו בהן הגבלות חריגות.

 

כדי שסעיף אי תחרות או הגבלת תחרות לא יבוטל על ידי בית המשפט עקב אי סבירות קיצונית, יש לנסח אותו בצורה ראויה והוגנת ולהגבילו לתקופה מקובלת של שנה עד שנתיים ולהכליל הגבלה סבירה גם על אזורים גאוגרפים.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני חוזים / הסכמים

 

בית המשפט בוחן את לגיטימיות האינטרס של אי התחרות בין שותפים תוך שהוא מביא בחשבון כי הגבלה שמבחינת מהותה והיקפה נמצאה סבירה והוגנת כלפי שני צדדים, שהם בעלי כוח כלכלי דומה. הנסיבות שבמסגרתן יבטל בית המשפט את סעיף הגבלת תחרות בין שותפים, יהיו קיצוניות הרבה יותר מאלה שיצדיקו ביטול סעיף הגבלת תחרות בחוזה עבודה במסגרת יחסי עובד – מעביד, שבהם יחסי הכוחות אינם שוויוניים.