תופעת סרבנות הגט בקרב יהודים בישראל אינה תופעה חדשה, ומפעם לפעם הרשויות מאפשרות דרכים חדשות להילחם בה באמצעות כלים משפטיים שונים. מדובר בסירוב של אחד מהצדדים בהליך גירושין לקיים את הענקת הגט או קבלת הגט לפי קביעת ההלכה, כאשר במרבית המקרים מדובר בבעל שמסרב לתת גט לאשתו. מבלי שתקבל את הגט, האישה תישאר עגונה ותיאלץ להישאר בתוך קשר הנישואין חרף רצונה להתגרש.


בעל שמסרב לתת גט לאשתו ומותיר אותה עגונה פוגע בזכויותיה הבסיסיות ביותר כגון הזכות לחירות, האפשרות לפתח מערכת יחסים חדשה ולהתחתן בשנית, להביא ילדים שלא ייחשבו פסולי חיתון וממזרים על פי ההלכה וכדומה. מלבד זאת פעמים רבות סרבנות הגט כוללת התעללות נפשית, משמשת ככלי סחיטה בהליך הגירושין ופוגעת באישה גם מבחינה חברתית וכספית.


בניסיון להילחם בתופעה בכלים משפטיים, לאחרונה הוציא פרקליט המדינה הנחיה החדשה בשם "מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט". ההנחיה מאפשרת להתמודד עם סרבנות הגט באמצעים פליליים, לרבות חקירה פלילית והעמדה לדין פלילי של סרבני גט שהפרו פסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני, אשר מחייב אותם לתת גט.


סירוב להעניק גט בניגוד להחלטת בית הדין הרבני עלול להוביל לפתיחת הליכים פליליים


על פי ההנחיה החדשה, במקרה שבו ניתנה הוראה של בית הדין וניתן צו לכפיית גט, אולם הבעל ממשיך לעמוד בסירובו גם בחלוף 61 יום, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין ולדרוש עונש מאסר. זאת לאחר התייעצות גורמי התביעה בפרקליטות עם בית הדין הרבני.
אם ההליך הפלילי יסתיים בהרשעת סרבן הגט, גורמי התביעה ידרשו מבית המשפט לגזור עליו ענישה מחמירה לרבות מאסר בפועל לפרקי זמן ממשיים.


ההנחיה לדרישת עונש מאסר קובעת שלושה עקרונות אשר מצדיקים לפתוח כנגד סרבני הגט הליכים פליליים. העיקרון הראשון מתייחס אל סרבן הגט כאל עבריין פלילי, על כל המשתמע מכך, השני מתייחס לצורך בהרתעת סרבני גט אחרים או סרבני גט פוטנציאליים ובהקטנת מספר המקרים של סרבנות הגט, ואילו השלישי מדבר על מיצוי הדין עם הסרבן בשל הפגיעה באישה ובד בבד בשל הפגיעה בשלטון החוק לאור הפרת הצו השיפוטי, כך שהעמדתו לדין תגשים את מטרות הענישה הפלילית.


מה קורה אם הסרבן מסכים לתת את הגט במהלך ההליכים המשפטיים?


עוד נקבע בהנחיה כי אם לפני שלב הטיעונים לעונש הסרבן ישתכנע לתת את הגט, הדבר יעמוד לזכותו במערך השיקולים לקביעת העונש. כמו כן, כדי לשלול מצב של "גט מעושה" שבמסגרתו הבעל נותן גט בניגוד לרצונו, כאשר גט מעושה פסול ומבוטל בהתאם לדין העברי, יש להתחיל בהליכים הפליליים כנגד הסרבן רק אחרי שבית הדין יורה על כפיית גט ולאחר התייעצות עם הצוות המשפטי של בית הדין.


באופן עקרוני, בתי הדין הרבניים מוסמכים להפעיל מגוון סנקציות משפטיות כנגד מי שמוגדר סרבן גט, לרבות מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה מקסימלית של עשר שנים, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על רישיון הנהיגה של הסרבן ועוד.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


השנה גזר בית הדין הרבני הגדול עונש מאסר כנגד סרבן גט לתקופה של חמש שנים, לאחר שנקבע כי יש לחייב את הבעל לתת גט לאשתו, וניתן לאכוף זאת גם באמצעות הטלת מאסר. לאחר שהוטלו על הבעל הגבלות על חשבון הבנק ודרכונו נשלל, אך הוא עדיין עמד בסירובו ואף הצהיר בפני בית הדין כי לעולם לא ייתן לאשתו גט, הוטל עליו עונש המאסר.