כאשר רופא משפחה שולח מטופל לבצע בדיקות על פי תסמינים שונים, ותוצאות הבדיקות אינן מגיעות אליו מסיבות טכניות כאלו ואחרות, או כאשר התוצאות מגיעות והוא אינו מעדכן את המטופל אודות הממצאים, האם מדובר ברשלנות רפואית? האם המטופל זכאי לקבל פיצויים כספיים בשל אי המעקב התקין אחר תוצאות הבדיקות, במקרים שבהם נגרם לו נזק רפואי כתוצאה מכך?


אחת מהעילות הנפוצות שבגינן מוגשות תביעות רשלנות רפואית היא טעות בפענוח תוצאות בדיקות רפואיות. אך ישנן סיטואציות הפוכות, שבמסגרתן הפענוח היה תקין והצביע על בעיה רפואית כלשהיא, ולמרות זאת המטופל לא קיבל את הטיפול או התרופות שהיה צריך לקבל כדי שמצבו ישתפר.


פסקי דין רבים התמודדו עם סוגיית אחריותו של רופא המשפחה או הרופא המומחה אשר שלח את המטופל מלכתחילה לבצע את הבדיקות, וקבעו כי מחובתו של הרופא להמשיך ולעקוב אחר תוצאות הבדיקות ולוודא כי המטופל מקבל את כל המידע הרלוונטי שמתקבל מהן.


באילו מקרים מעקב לקוי של הרופא אחר תוצאות הבדיקות מהווה רשלנות רפואית?


אם כן, כחלק מתפקידו ומחובתו, הרופא אחראי לבצע מעקב אקטיבי אחר ממצאי הבדיקות הרפואיות, ולא לצפות מהמטופל לדאוג למעקב תקין בעצמו. כל מקרה שבו הרופא אינו דואג להתחקות אחר ממצאי הבדיקות, לרבות אי מסירת המידע למטופל או לרופא אחר שביקש אותו, יכול להוות עילה מוצדקת לתביעה עקב רשלנות רפואית מצדו של הרופא.


בין היתר נדונו בפסיקה מקרים שבהם רופא התרשל בכך שלא מסר את ממצאי הבדיקות שביצע לרופא אחר אשר הפנה את הנבדק לבצע את הבדיקות, מקרים שבהם החולה לא קיבל את תוצאות הבדיקות ועקב כך חל עיכוב בטיפול, מקרים שבהם הרופא לא שלח את המטופל לבצע בדיקה נדרשת, מקרים שבהם החומר הרפואי והממצאים לא תועדו באופן תקין, התעלמות של הרופא מתוצאות חריגות ועוד.


רופאת המשפחה לא עדכנה את המטופל על תוצאות הבדיקה - ולאחר שנה וחצי הוא אובחן עם סרטן במצב סופני


לאחרונה נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים סיפורו הקשה של חולה סופני אשר אפסו סיכוייו להחלים מסרטן אלים שלקה בו, ונותרו לו רק עוד כשנתיים וחצי לחיות. הוא הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים כללית, בטענה שהתנהלות רשלנית של רופאת המשפחה שלו גרמה לגילוי מחלתו הקשה בעיכוב של כשנה וחצי.


בית המשפט התרשם כי הרופאה לא עדכנה את המטופל על תוצאות בדיקה חריגות אשר היו חשובות לאבחון המחלה, ובכך גרמה למעשה למצבו הנוכחי ולאיחור הניכר בטיפול בו. על כן נקבע כי התובע זכאי לקבל פיצויים בסכום של כ-964 אלף שקלים.


כבר בשנת 2012 פנה המטופל, גבר בשנות ה-60 לחייו, אל רופאת המשפחה לצורך בדיקות בבלוטת הערמונית. אחת מהבדיקות שנועדה לזהות סרטן בשלב מוקדם חזרה עם תוצאות שהעלו חשש כי מתפתח אצלו גידול סרטני, אולם הרופאה מעולם לא חלקה עמו את המידע הזה.


רק בחלוף שנה וחצי הוא אובחן עם סרטן ערמונית בשלב מתקדם שלא הותיר לו סיכוי להחלים. בתביעתו טען כי אם הגידול היה מאובחן קודם לכן, האבחון המוקדם יכול היה להציל את חייו.


מנגד טענה קופת החולים כי תוצאות אותה בדיקה מוקדמת לא היו חריגות באופן כזה שהעלה חשד לקיומו של גידול סרטני, וכן כי גם אם המחלה הייתה מאובחנת קודם לכן, מדובר בסוג סרטן אלים אשר לא היה משנה את התוצאה הסופית. הרופאה עצמה טענה כי המטופל לא הזכיר לה את נושא הבדיקה לאחר ביצועה.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות ברפואת משפחה וילדים


ואולם, שופטת בית המשפט הזכירה כי הרופא אחראי להעביר את המידע למטופל ולא לחכות ליוזמתו של המטופל עצמו. על כן היא הטילה את האשם על הרופאה אשר לא הפנתה את מטופלה להמשך בירור, וקיבלה את התביעה.


ת"א 10061-10-14