מי שנפגע בתאונת עבודה או שנגרמה לו מחלת מקצוע עקב תנאי עבודתו, לרבות פגיעות נפשיות, זכאי לקבל קצבת נכות חודשית או מענק חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לשיעור נכותו. כדי להיות מוכר כנפגע עבודה יש להגיש תביעת נכות ולהתייצב בפני ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, אשר תבחן את הנזקים ותקבע את שיעורי הנכות.


הזכאות לקבלת קצבת נכות מעבודה חלה כאשר הפגיעה הגופנית או הנפשית הובילה לאובדן כושר עבודה. כל פגיעה שהותירה נכות אשר נגרמה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה, וכן כתוצאה מהעבודה, מצדיקה הגשת תביעת נכות מעבודה.


מלבד זאת, ישנה רשימה סגורה של מחלות אשר נחשבות למחלות מקצוע, שגם בגינן ניתן לקבל קצבת נכות מעבודה, למשל מחלות עור, מחלות אונקולוגיות, צרידות או פגיעה במיתרי הקול ועוד, אשר נגרמו כתוצאה מתנאי העבודה.


מהם הקריטריונים להתייצב בפני הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי, ומתי מקבלים תשובה?


רק מי שפגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה יזומן לוועדה הרפואית לנכות מעבודה. לא כל אחד רשאי לעבור בדיקות בוועדה הרפואית להכרה כנפגע עבודה, אלא רק מי שעומד באחד מהתנאים הבאים: אם מדובר בעובד שכיר, בעובד עצמאי אשר שילם דמי ביטוח לאומי לפגיעה בעבודה, וכן מי שנפגע במהלך הכשרה מקצועית אשר מוכרת בביטוח הלאומי. כך גם מי שנפגע במהלך אימון בשעת חירום, אסיר או נער חוסה.


בוועדה הרפואית הנפגע צריך להציג רשומות רפואיות המעידות על הפגיעה ועל נזקי הגוף שנגרמו לו, לרבות תוצאות בדיקות, חוות דעת רפואיות ומסמכים רפואיים מפורטים. חשוב לפנות לביטוח הלאומי באופן מיידי ולא להתמהמה עם הגשת התביעה, עד 12 חודשים לאחר הפגיעה לכל היותר. החלטת הוועדה הרפואית תתקבל בתוך כחודש ימים.


הן הנפגע והן המוסד לביטוח לאומי רשאים לערער על החלטת הוועדה הרפואית באמצעות הגשת ערעור לוועדה רפואית לעררים. על החלטות ועדה זו ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה.


אחרי 30 שנות עבודה ברפת, האם דליות ברגליים יוכרו כפגיעה בעבודה?


לאחרונה התקבלה בבית הדין לעבודה בבאר שבע תביעתו של עובד רפת, להכרה בפגיעות ברגליים שמהן סבל כפגיעה בעבודה, וזאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי לא אישר את תביעתו. מדובר ברפתן שעבד ברפת מדי יום במהלך 30 שנה, בעבודה פיזית ומאומצת הכוללת עמידה ממושכת בבוץ.


כאשר הופיעו כאבים חזקים ברגליו והתברר כי הוא סובל מדליות ברגליים, הוא ביקש להיות מוכר כנפגע עבודה, אך הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בטענה שהמחלה לא קשורה לתנאי עבודתו.


הרפתן החליט לערער על החלטת הביטוח הלאומי והגיש תביעה להכרה במחלתו בבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה הוחלט למנות רופא מומחה אשר יבחן האם קיים קשר בין המחלה לתנאי העבודה. חוות הדעת קבעה כי אמנם המחלה לא פרצה בגלל העבודה, אולם החמירה כתוצאה מכך.

 

יש לך שאלה?

פורום ועדה רפואית


חוות הדעת הרפואית אומצה על ידי השופטת, אשר החליטה כי יש להכיר במחלתו של הרפתן כפגיעה בעבודה על דרך ההחמרה, משום שתנאי עבודתו גרמו לפגיעות זעירות חוזרות ונשנות שבסופו של דבר החמירו את מצבו. על כן תביעתו התקבלה, והמוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.


ב"ל 6759-05-14