הזכות לשם טוב בעבודה: פוטר עקב מעילה באמון - ויקבל פיצויים בשל פגיעה בשמו הטוב

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של עובד שפוטר, אשר הגיש תביעה לפיצויים בגין לשון הרע כנגד מעסיקו לשעבר. העובד אשר פוטר עקב הוצאת חומרים מסוכנים ממתחם המרכז הרפואי שבו עבד ללא קבלת אישור ממנהל המכון, הגיש את התביעה על רקע פרסום שהפיץ מנהל המכון לעובדי המרכז הרפואי בירחון, שבו סיפר כי נאלץ לפטר עובד ותיק אשר מעל בתפקידו וגנב ציוד.

מאחר ששמו של העובד לא הוזכר בפרסום, תחילה נדחתה תביעתו של העובד. זאת מכיוון שנקבע כי הפרסום היה מידתי והתבצע בתום לב, ולא במטרה לפגוע בשמו או להשפילו ברבים. ואולם, הרכב השופטים בבית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה, וקבע כי מאחר שיוחסו לעובד מעשים פליליים אשר לא הוכחו בתפוצה רחבה מאוד, על המעסיק לפצות אותו בשל פגיעה בשמו הטוב.

בנסיבות העניין נקבע סכום הפיצויים על 25 אלף שקלים. כמו כן המעסיק חויב לשאת בהוצאות שני המשפטים בסכום של עשרת אלפים שקלים נוספים.

העובד פוטר בשל מעילה באמון, אולם יוחסה לו עבירה פלילית של גניבה מבלי להוכיח שאכן ניסה לגנוב ציוד

העובד הועסק כטכנאי רנטגן במשך 17 שנים. כחודש לאחר שפוטר בעקבות הוצאת חומרים רדיואקטיביים שלא על פי הנהלים וללא קבלת אישור ממנהל המכון, פרסם מנהל המרכז הרפואי בירחון המופץ ל-6,000 עובדים כי נאלץ לפטר עובד ותיק לאחר שנתפס בגניבה, והדגיש את חשיבותו של טוהר המידות.

במסגרת הליך בוררות תבע העובד לבטל את פיטוריו. תביעה זו נדחתה אך צוין בפסק הבוררות באופן מפורש כי סיבת הפיטורין הייתה מעילה באמון ולא גניבת ציוד. עוד לפני שניתן פסק הבוררות תבע העובד פיצויים בשל לשון הרע. בהליך הקודם בחן בית הדין את ההגנות הקיימות למעסיק במסגרת החוק האוסר על לשון הרע, וקבע כי הגנת "אמת בפרסום" לא מתקיימת במקרה זה. זאת מכיוון שמעשה ניסיון הגניבה מעולם לא הוכח.

עם זאת נקבע כי בנסיבות החמורות של המקרה הספציפי, מנהל המרכז פעל באופן סביר בפרסום דבריו, במטרה להרתיע עובדים אחרים להתנהל באופן שמפר את טוהר המידות המצופה מהם. מכיוון שלא הוסגר כל פרט בפרסום כגון שמו של העובד, והוא לא התבצע במטרה להכפישו, דחה בית הדין את התביעה.

ואולם, בית הדין הארצי הגיע למסקנה אחרת, והחליט לקבל את הערעור. תחילה הודגש כי ללא ספק, הפרסום אשר מייחס לעובד מעשה גניבה מהווה לשון הרע על פי הגדרות החוק. גם ללא ציון שמו של העובד, ניתן היה לזהות אותו בשל הנסיבות החריגות שבגינן פוטר.

אמנם מעסיק רשאי לפרסם לציבור העובדים את מדיניותו המחמירה בכל הנוגע לעבירות משמעת, המשיך בית הדין, אולם הדבר אינו מצדיק את הייחוס לביצוע מעשה פלילי שלא הוכח. גם אם הפרסום נעשה בתום לב, מצופה היה מהמעסיק לשקול את נוסח מילותיו ביתר קפידה לפני הפרסום.

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

מסיבה זו הוחלט לקבל את הערעור, ולזכות את העובד בפיצויים בשל הפגיעה בשמו הטוב. מאחר שבסיס הפרסום היה לגיטימי, ולאור העובדה שפוטר בשל עבירת משמעת חמורה, נקבע סכום הפיצויים על סך של 25 אלף שקלים. כמו כן חויב המעסיק לשלם את הוצאות ההליך הזה וההליך הקודם בסכום של עשרת אלפים שקלים.

ע"ע 26439-10-16