דיני העבודה אשר מסדירים את הזכויות והחובות בחלות הן על המעסיק והן על העובד בעת סיום יחסי העבודה ביניהם, נועדו ברובם להגן על הצד החלש יותר במערכת היחסים - כלומר על העובד. אך עם זאת, דיני העבודה מכירים גם בזכויותיו של המעסיק לנהל את עסקו על פי ראות עיניו, לרבות זכותו לפטר עובדים בהתקיים סיבות מסוימות.


למעשה, אם לא קיימת עילה מוצדקת לפיטורין, לא ניתן לפטר עובד. החוק אף אוסר על פיטורין מסיבות לא מוצדקות או מפלות - למשל על רקע מין, דת, מגדר, מוצא וכדומה. כמו כן, ישנם עובדים אשר נדרש אישור מיוחד לפטר אותם במצבים מסוימים, למשל נשים בהריון או בטיפולי פוריות.


סיום העסקה וגמר חשבון: מתי צריך לשלם פיצויי פיטורין, וכיצד סעיף 14 משפיע על חישוב הפיצויים?


החובות אשר חלות על המעסיק כאשר הוא מחליט על פיטורי עובד או כאשר העובד מחליט להתפטר דומות מאוד, מלבד מספר הבדלים: כאשר מדובר בפיטורין, חלה על המעסיק חובה לערוך לעובד שימוע, לתת לו תקופת הודעה מוקדמת לפי שנות הוותק של העובד במקום העבודה ולשלם לו פיצויי פיטורין, מלבד במקרים שבהם העובד הועסק במשך פחות משנה.


חשוב לדעת שבמקרים מסוימים, גם עובד שהתפטר זכאי לקבל פיצויי פיטורין, כל עוד הועסק במשך יותר מ-12 חודשים.


כאשר עובד חתום על סעיף 14, משמעות הדבר היא שהמעסיק העביר את חלק פיצויי הפיטורין המגיעים לעובד באמצעות קרן שנפתחה לצורך כך, מדי חודש. כלומר, בעת סיום ההעסקה, בין שמדובר בפיטורין או בהתפטרות, העובד יוכל לשחרר את כספי הפיצויים שנצברו בקרן, ואילו המעסיק לא יצטרך להוסיף עוד כספי פיצויים מעבר לכך.


כאמור, כספי הפיצויים שנצברים בקרן הפיצויים יינתנו לעובד גם במקרה של התפטרות וגם במקרה של פיטורין. מבחינת המעסיק, סכום הפיצויים במסגרת סעיף 14 נקבע לפי משכורתו החודשית של העובד, בניגוד לסכום פיצויי הפיטורין שנקבע ללא סעיף 14 על פי המשכורות האחרונות של העובד. כך, במרבית המקרים מדובר בסכום נמוך יותר.


אילו תשלומים נוספים יש להעביר לעובד אשר הוחלט לפטרו?


על פי החוק, מעסיק רשאי לפטר עובד אם יש לכך סיבה מוצדקת, כגון אי ביצוע תקין של העבודה, הפרות משמעת ועוד. על כן, לפני שמעסיק מפטר עובד עליו לבחון מהי העילה לפיטוריו. הליך פיטורין תקין כולל עריכת שימוע, שבמסגרתו ניתנת לעובד הזדמנות לשטוח את טענותיו. נוסף על כך, מכתב הפיטורין צריך להתייחס למסקנות השימוע.


המעסיק מחויב לתת לעובד הודעה מוקדמת, אשר תקופתה נקבעת בהתאם לשנות הוותק בעבודה. אם העובד הועסק במשך יותר משנה, על תקופת ההודעה המוקדמת להיות חודש לכל הפחות. המעסיק רשאי להחליט שלא לחייב את העובד להגיע לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כל עוד הוא משלם לו על כך תשלומים בגובה שכרו החודשי. הוא אף רשאי להוציא אותו לימי חופשה, על פי מכסת ימי החופשה שנצברו לו.

 

יש לך שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה


בעת סיום ההעסקה על המעסיק לשלם לעובד את מלוא הזכויות הסוציאליות השונות אשר נצברו לו, כגון דמי הבראה, ימי חופשה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת. רק במקרים חריגים כגון הפרות משמעת חמורות מצד העובד, ניתן לפטר אותו מבלי לשלם לו פיצויי פיטורין.