בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נדרש להכריע בשתי תביעות משמורת אשר הוגשו על ידי הוריה של ילדה כבת שמונה לאחר שנפרדו, וכן להכריע בנוגע לתביעת מזונות שהגישה האם. מדובר בבני זוג שהביאו ביחד ילדה משותפת מבלי שנישאו, כאשר האב יהודי והאם נוצרייה, אשר נקלעו למשבר שהוביל אותם לפרידה ולבירור הסוגיות העולות מפרידתם בבית המשפט לענייני משפחה.


בעוד האם ביקשה משמורת יחידנית לילדה, האב דרש משמורת משותפת. השופטת החליטה לאמץ את המלצות התסקיר שנערך על ידי רשויות הרווחה, וקבעה כי טובת הילדה במקרה זה היא דווקא משמורת משותפת, וכי חשוב שתדע כי יש לה שני בתים עם שוני בדרך ההתנהלות ובמהות.


בכל הנוגע למזונות הילדה, קבעה השופטת כי יש לחלק את האחריות לתשלום המזונות בין שני ההורים, על פי גובה הכנסותיהם ובהתאם לחלוקת זמני השהייה אצל כל אחד מהם. כך נקבע כי האב צריך לשלם שיעור של 61% מהמזונות, ולהעביר סכום של כ-700 שקלים מדי חודש לידי האם.


מעורבותם של שני ההורים בחיי הילדה רבה מאוד, ולכן שירותי הרווחה המליצו על קביעת משמורת משותפת


הילדה המשותפת נולדה בשנת 2010 להוריה שקיימו קשר זוגי מבלי להתחתן, אולם לאחר שמונה שנות זוגיות הם החליטו להיפרד. בכל הנוגע לסוגיית המשמורת, עובדת סוציאלית מטעם משרד הרווחה הגישה תסקיר והמלצות לבית המשפט.


על פי הערכתה של העובדת הסוציאלית, מאז הפרידה נקבעו עם הזמן מועדים קבועים שבהם שהתה הילדה ולנה אצל אביה פעמיים בשבוע ובכל סופי השבוע, אולם האם טענה כי לא ברור לה מתי האב מגיע או מחזיר את הילדה, ואף הרגישה כי אינה מרוצה מחלוקת הזמנים אשר נקבעה רק על פי רצונו של האב.


מנגד הרגיש האב כי החלוקה טבעית ומתבצעת היטב, וכי שהותה של הילדה אצלו בכל סוף שבוע היא טבעית וכך היה גם לפני הפרידה.

 

אולם העובדת הסוציאלית התרשמה כי יש לחלק את סופי השבוע בין ההורים ולהגיע לחלוקת זמנים שתהיה מקובלת על שניהם. כמו כן התרשמה כי מעורבותו של האב רבה וכך גם של האם, ולכן המליצה לבית המשפט לקבוע משמורת משותפת ולחלק את זמני השהות באופן מדויק.


בית המשפט: טובת הילדה היא משמורת משותפת דווקא בשל השקפות העולם השונות של הוריה


אמנם להורים יש השקפות עולם שונות מאוד זו מזו ויש ביניהם בעיות תקשורת קשות, קבעה השופטת, אולם המלצותיה של העובדת הסוציאלית בעניין המשמורת וזמני השהות התקבלו כאמינות. ההורים בעצמם העידו שהמחלוקות הקשות ביניהם הם שהובילו לפרידה, ודווקא בשל אופיים השונה, ייטיב עם הילדה לדעת שיש לה שני בתים שונים, במסגרת משמורת משותפת.


כמו כן, לטעמה של השופטת, המלצתה של העובדת הסוציאלית עולה בקנה אחד עם מבחני הפסיקה בנושא משמורת משותפת. השופטת אף הזכירה כי למרות קיומו של מבחן הבודק את רמת התקשורת בין ההורים לצורך קביעת משמורת משותפת, בפסיקות האחרונות משקלו הופחת.


לאור זאת נקבע כי המשמורת תהיה משותפת, וחלוקת הזמנים תהיה שווה: בשבוע אחד תלון הילדה אצל אחד מההורים במשך שלושה ימים בשבוע וללא סוף השבוע, ובשבוע שלאחר מכן תלון אצל אותו הורה פעמיים בשבוע וכן בסוף השבוע.


בכל הנוגע לתביעת המזונות עבור הילדה שהגישה האם, קבעה השופטת כי המזונות הנדרשים לילדה יחולקו בין שני ההורים על פי גובה הכנסותיהם ותוך התחשבות בזמני השהות, כאשר במקרה זה מדובר בחלוקה שוויונית של זמני השהות.


על פי הראיות והמסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים נקבע כי הכנסתו הפנויה של האב עומדת על סך של כ-4,000 שקלים בחודש, ואילו הכנסתה הפנויה של האם עומדת על סך של כ-2,500 שקלים. על פי יחס זה נקבע כי על האב לשאת ב-61% ממזונות הילדה, ואילו האם תחויב ב-39% מסכום המזונות.


צורכיה של הילדה הוערכו על ידי השופטת, אשר קבעה כי אמנם המונח "מזונות מינימליים" נקבע בהלכה העברית אשר אינה חלה במקרה זה בשל דתם השונה של ההורים, אולם ניתן להשתמש בו בהשאלה לצורך קביעת מזונותיה של הילדה, אשר להערכתה עומדים על סך של 1,200 שקלים חודשיים.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


מאחר שכבר נקבע כי הילדה תגדל בשני הבתים בחלוקת זמנים משותפת ושווה, וכי האב מחויב ב-61% במזונות הילדה, הוא יעביר לידי האם סכום של כ-730 שקלים עבור המזונות. זאת עד שהילדה תגיע לגיל 18 או עד שתסיים את לימודיה בתיכון, לפי המועד המאוחר מבין שניהם.


תלה"מ 42158-05-17


תמ"ש 46030-05-17


תמ"ש 45990-05-17
 


עודכן ב: 14/05/2018