בית המשפט המחוזי בחיפה דן בערעור שהגיש נהג אשר הורשע בעבירה של שימוש בטלפון סלולרי ללא דיבורית בניגוד לתקנות התעבורה, בזמן שנהג ברכבו בנהריה. הערעור הוגש הן כנגד הרשעתו בעבירה והן כנגד חומרת העונש שהוטל עליו בבית משפט השלום לתעבורה בעכו.


סתירות שהתגלו בעדותם של שני שוטרי סיור אשר רישומיהם והודעתם הביאו להרשעתו של המערער, הובילו את השופט לקביעה כי בית המשפט לתעבורה אשר הרשיע את המערער היה צריך להתייחס אל הסתירות הללו לפני ההרשעה. מסיבה זו ומבלי להתיימר לקבוע מה באמת קרה, החליט השופט לזכות את הנהג מחמת הספק וביטל את הרשעתו.


האם ניידת המשטרה נסעה או עמדה כאשר השוטרים הבחינו ברכבו של הנהג?


במשפט הקודם שהתנהל בבית המשפט לתעבורה, כפר הנהג באישום אשר יוחס לו, ושני שוטרי הסיור שעצרו אותו העידו מטעם התביעה. השוטר הראשון סיפר כי באותו אירוע ישב בניידת לצדו של הנהג, כאשר הבחינו בנהג מבצע את העבירה ומשוחח בטלפון הנייד שלו ללא דיבורית תוך שהוא מצמיד אותו לאוזנו, וכל זאת תוך כדי נהיגה מכיוון מערב למזרח. למיטב זכרונו, באתו זמן הניידת הייתה בתנועה לכיוון מזרח.


לאור זאת, המשיך השוטר בתיאורו, הם סימנו לנהג לעצור בצד הדרך. תחילה סירב למסור את רישיונו לידי השוטרים וטען כי הוא עובד במשרד התחבורה, אולם לאחר מכן מסר את רישיון הנהיגה אך איים על השוטר בזמן שזה מילא את פרטי הדוח.


ואולם, כאשר השוטר התבקש לשרטט את מיקום הרכבים בזמן האירוע, עלה שהניידת דווקא עמדה ולא הייתה בנסיעה, ובאופן שבו הנהג חצה את הניידת ממערב למזרח. לאחר מכן מסר השוטר כי ניידת המשטרה הייתה בעצירה מוחלטת.


האם הניידת נסעה לכיוון מזרח או מערב?


השוטר השני אשר העיד בבית המשפט לתעבורה היה השוטר אשר מילא את הדוח. בהודעה על תשלום הקנס רשם כי הבחין ברכבו של הנהג כאשר הוא מחזיק בטלפון הסלולרי, וזאת תוך כדי נסיעה שגרתית של ניידת המשטרה מכיוון מערב לכיוון מזרח.


בהמשך ציין כי תחילה סירב הנהג לעצור ולהישמע להוראות השוטרים ועצר רק לאחר שנסע עוד כמה מטרים. גם לאחר מכן תחילה לא הסכים להזדהות ולמסור את רישיונו, ואף הודיע להם כי בכוונתו להתקשר לכמה אנשים כדי שיוותרו לו על הקנס.


במסגרת עדותו טען השוטר כי הניידת לא הייתה בנסיעה אלא במצב עמידה כאשר הבחינו בנהג מבצע את עבירת התנועה.


כאמור, הנהג עצמו כפר באישום וטען כי כלל לא השתמש בטלפון הסלולרי שלו כפי שטענו כנגדו השוטרים. הוא תיאר כיצד אחרי שעצר את הרכב לפי הוראות השוטרים ולאחר שרשמו לו את הדוח, הם ביצעו חיפוש ברכב ולא מצאו דבר, ובסיום החיפוש עיכבו אותו ולקחו אותו לתחנת המשטרה. על רקע זה, הגיש כנגד המשטרה תביעה אזרחית.


מלבד זאת מסר הנהג לבית המשפט פלט המפרט את השיחות שביצע בטלפון הנייד, אשר לטענתו מוכיח כי במועד האירוע כפי שנרשם בדוח הוא לא השתמש במכשיר הסלולרי.


בהכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה שבה הורשע הנהג בביצוע העבירה, ציינה השופטת כי שתי העדויות של השוטרים היו רציפות, מהימנות ואמינות, ואף השתלבו והשלימו זו את זו. לגבי הפלט המפרט את השימוש בטלפון הסלולרי, קבעה השופטת כי כלל לא ניתן לדעת האם מדובר באותו מכשיר שבו השתמש לכאורה באותו מועד.


עוד קבעה שופטת בית המשפט לתעבורה כי התיאור על סירובו הראשוני של הנהג להציג את רישיון הנהיגה שלו הוסיף משקל מחזק לעדותם של שני השוטרים.


בית המשפט: יש לזכות את הנהג לאור הסתירות שהתגלו בעדותם של השוטרים


עיון בטענות ובראיות הביא את שופט בית המשפט המחוזי למסקנה אחרת, ולהחלטה שיש לזכות את הנהג וזאת מחמת הספק. אמנם המערער לא נהג כדין בהגשת הערעור, וזאת מכיוון שצירף לערעור הודעות שנגבו מהשוטרים במסגרת התלונה שהגיש נגדם, אשר לא צורפו להליך הקודם אשר נוהל נגדו.


למרות זאת, הסיבה העיקרית לזיכויו נובעת מכך שבית המשפט לתעבורה היה צריך לעמוד על סתירות מסוימות אולם לא התייחס אליהן כנדרש בהכרעת הדין. למשל, לא ברור מה היה מיקומה של הניידת והאם עמדה או נסעה.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לתעבורה


מלבד זאת, הפלט שהציג הנהג תומך בגרסתו, גם אם לא הוכח באופן חד משמעי כי מדובר בטלפון שבו החזיק בזמן האירוע על פי מה שנטען כנגדו. זאת בין היתר גם מכיוון שהשוטרים לא תיעדו את פרטי הטלפון אף על פי שעיכבו ולקחו אותו לתחנת המשטרה. לנוכח הסתירות הללו, החליט השופט לזכות את הנהג מחמת הספק.


עפ"ת 47113-12-17