עובדת ניקיון שהועסקה דרך חברת כוח אדם אשר פוטרה יום לאחר שהכריזה על הריונה הגישה תביעה כנגד המעסיקה, ודרשה לקבל פיצויים עבור הפרשי שכר, אי מתן הודעה מוקדמת, פגם בהליך הפיטורין וכן פיצויים בגין הפרת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה על ידי החברה שהעסיקה אותה.


בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דן בתביעתה של העובדת שפוטרה, והשופט הגיע למסקנה כי היא אכן פוטרה באופן מיידי אחרי שסיפרה למנהל על הריונה. למרות זאת, חלה התיישנות על זכותה לקבל פיצויים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ומסיבה זו נקבע כי המעסיקה תשלם לה פיצויים רק בגין הליך פיטוריה, שנערך ללא שימוע כדין וללא עילת פיטורין מוצדקת.


סכום הפיצויים נקבע על סך של 3,860 שקלים, היות שזה הסכום שדרשה העובדת בתביעתה. מלבד זאת חויבה המעסיקה בסכום של 2,000 שקלים עבור הוצאותיה של התובעת ותשלום שכר טרחה.


המעסיקה: העובדת כלל לא פוטרה אלא התפטרה, מאחר שלא הגיעה לעבודה מבלי שסיפקה לכך הסבר


בתגובתה לתביעה, טענה המעסיקה בכתב ההגנה כי כלל לא פיטרה את העובדת, אלא מדובר בהתפטרות שנבעה מכך שיום אחד העובדת פשוט נעלמה ממקום העבודה מבלי להסביר מדוע, כאשר הסיבה לכך הייתה כי באותו מועד עבדה עבור מעסיק אחר. מלבד זאת טענה כי הייתה עובדת בעייתית שביצעה מגוון של עבירות משמעת, איחרה לא פעם להגיע לעבודה, נקלעה לסכסוכים עם עובדים אחרים ונהגה להיעדר מבלי שקיבלה היתר.


העובדה שהעובדת הייתה בהריון כאשר הופסקו יחסי העבודה בין הצדדים כלל לא הייתה רלוונטית, טענה המעסיקה, והוסיפה כי כלל לא הובא לידיעתה דבר הריונה באותו מועד אלא רק חודשים לאחר מכן.


היא צירפה לכתב ההגנה מסמך מהביטוח הלאומי אשר הראה כי אכן, במשך חודש אחד העובדת הועסקה במקביל גם עבור חברת קבלן אחרת. במכתב הפיטורין שצירפה, אשר קבע כי מועד סיום העבודה הוא יום אחד לפני המועד המתנוסס על המסמך הרפואי שהציגה העובדת המאשר את הריונה - לא צורף תאריך.


המנהל שטען כי ערך לעובדת שימוע על רקע בעיות משמעת לא הציג כל הוכחה לכך שאמנם התרחש שימוע


במהלך דיוני המשפט העידה העובדת, אשר טענה כי לא הגיעה במשך יומיים לעבודה, וכשחזרה שאל אותה המנהל מה הסיבה להיעדרותה. היא סיפרה לי שהיא בשבוע ה-11 להיריון, ובתגובה לכך הוא פיטר אותה באופן מיידי. כששאלה אותו בבכי למה פוטרה, היא לא קיבלה מענה. לדבריה, מעולם לא קיבלה הערות על בעיות משמעת, והסיבה לפיטוריה הייתה אך ורק העובדה שסיפרה על ההיריון.


לפי גרסתו של המנהל, הוא זימן את העובדת לשימוע ובמהלכו פירט לה את בעיות המשמעת שבהתנהגותה, ולאחר מכן היא עזבה את העבודה מרצונה, לא לפני דיווחה לו כי יש לה מקום עבודה אחר ושהיא אינה מעוניינת עוד לעבוד עבור המעסיקה.


ואולם, המנהל עצמו אישר כי לא נערך פרוטוקול לשימוע וזאת בניגוד לדין, וכמו כן לא זכר את המועד שבו נערך השימוע ואף לא מי נכח במהלכו. לטענתו, החליט לתת לעובדת את מכתב הפיטורין אף על פי שהיא זו שהתפטרה לפנים משורת הדין. הוא לא ידע להשיב מדוע מכתב הפיטורין אינו נושא תאריך, וכן טען כי שילם לה דמי הודעה מוקדמת לאור בקשתו של משרד התמ"ת, ובשל העובדה שמדובר באישה קשת יום. לסיום טען כי גילה על ההיריון רק ארבעה חודשים לאחר מכן, כאשר קיבל מכתב בעניינה.


בית הדין לעבודה: עדותו של המנהל מתפתלת ומתחמקת


אחרי שנשמעו טענותיהם של שני הצדדים, הגיע השופט למסקנה כי העובדת פוטרה ולא התפטרה, וכי הסיבה לכך הייתה ככל הנראה העובדה שסיפרה למנהל על הריונה. השופט הדגיש כי עדותו של המנהל הייתה חסרה בפרטים, מתחמקת ומתפתלת, ולא הייתה לו תשובה לגבי הנסיבות שבהן הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. עדותו של המנהל והעובדה שמכתב הפיטורין לא נשא תאריך, חיזקו את גרסתה של העובדת לגבי נסיבות סיום היחסים.


למעשה, השופט קבע כי השתכנע שסיבת הפיטורין הייתה ההיריון שעליו דיווחה העובדת, וכי הפיטורין לא התבצעו כדין לאור העובדה שהליך השימוע לא היה תקין, אם בכלל נערך. עם זאת ולמרות זאת, מכיוון שחלה התיישנות על עילת התביעה לפי החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, קבע השופט כי לא ניתן לחייב את המעסיקה בפיצויים בשל אפליה מחמת הריון.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


לבסוף נקבע כי עקב הפגמים בהליך הפיטורין זכאית העובדת לקבל פיצויים בסכום של 3,860 שקלים, מאחר שזהו הסכום שאותה דרשה העובדת בתביעתה, וכן הוטל על המעסיקה לשלם לה את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של 2,000 שקלים נוספים.


סע"ש 27459-10-16
 


עודכן ב: 06/05/2018