שני צעירים מכפר סבא הגישו תביעה כנגד מועדון בעיר בטענה שהופלו בכניסה למועדון רק בשל מוצאם המזרחי וחזותם המזרחית. בית משפט השלום בכפר סבא קיבל את התביעה כנגד החברה המפעילה את המועדון, וקבע כי הצעירים הצליחו להוכיח שמנעו את כניסתם למועדון רק בשל חזותם, ובכך המועדון הפר את החוק לאיסור הפליה. כל אחד מהתובעים יקבל פיצויים בסכום של 14 אלף שקלים, וכמו כן תשלם החברה את הוצאות המשפט בסכום של כ-9,300 שקלים.


המועדון מנע כניסה משני הצעירים בשני מועדים שונים בהפרש של שבועיים


התביעה הוגשה כנגד החברה שבבעלותה המועדון וכנגד מנהל המועדון. לטענתם של התובעים, הכניסה נמנעה מהם בשני מועדים שונים בערבים שבהם המועדון היה פתוח לקהל הרחב, אך ורק בגלל שהם ממוצא מזרחי.


באחד משני המועדים, אחת היחצניות במועדון אמרה לתובעים כי צירפה את שמם לרשימת המוזמנים, והם הגיעו למועדון כאשר הכניסה אליו הייתה ריקה. אף על פי שהיחצנית שלחה להם הודעה כי העבירה את שמותיהם לסלקטורית, היא מנעה מהם את הכניסה למועדון. בזמן זה אנשים אחרים נכנסו ללא כל הפרעה, בעוד הם מנסים לדבר אל לבה של הסלקטורית במשך 30 דקות. לבסוף עזבו את המקום.


שבועיים חלפו, והשניים החליטו לנסות את מזלם בשנית. אחד מהם התקשר ליחצנית לפני כן וסיפר לה מה קרה בפעם הקודמת, כדי למנוע את אותה סיטואציה מראש. היא התנצלה והבטיחה שלא יהיו בעיות הפעם. שני התובעים הגיעו למקום עם שני חברים נוספים, אך שוב נאלצו להישאר בחוץ היות שהסלקטורית סירבה להכניסם, כאשר באותו הזמן אפשרה לאנשים אחרים להיכנס.


לטענתם, הם לא התנהגו באופן שיכול היה להסביר את סירוב הכניסה, המועדון לא היה מלא והכניסה הייתה פתוחה לקהל הרחב.


לטענת המועדון, הכניסה לא מיועדת לקהל הרחב אלא למוזמנים בלבד


כתב ההגנה פירט כיצד פועל המועדון: הכניסה אליו אפשרית על בסיס הזמנות מראש בלבד, כאשר צוות היחצנים הוא זה שאחראי להזמין את האורחים, והם אלו שאחראים להעביר הודעה אל המארחת שהיא הסלקטורית כדי לאפשר את הכניסה.


לטענתם, מעולם לא נמנעה כניסה למועדון בשל צבע עור, מוצא, גזע, מגדר או דת, והטענה כי התובעים הופלו על רקע מוצאם מופרכת.


איך ניתן להוכיח הפליה?


שני התובעים שמוצאם תימני וחזותם מזרחית קיבלו את הרושם שלא מדובר בטעות או בחוסר תקשורת בין היחצנית והסלקטורית, אלא שכניסתם נמנעה רק בשל מוצאם המזרחי. הם הציגו צילומי מסך של התכתובת עם היחצנית ללא ציון תאריכים. אחד מהם הכיר את המארחת מימי התיכון וקרא לה בשמה מספר פעמים, אך היא התעלמה מהם. היחצנית שאמורה הייתה לאשר את כניסתם בפני המארחת לא ענתה לפניותיהם.


מטעם ההגנה העיד מנהל המועדון אשר פירט מהם הנהלים שלפיהם מתאפשרת כניסת המבלים. על פי תצהירו, רק מוזמנים יכולים להיכנס למועדון, ואילו מנהלי המועדון אינם מעורבים ברשימת המוזמנים של היחצנים. עם זאת, המועדון אוסר באופן גורף על הפליה בכניסה, והאוכלוסייה שמבלה במועדון מגוונת מבחינת המבלים.


מדוע המועדון לא זימן עדים רלוונטיים ונמנע מלהציג ראיות?


השופט התייחס לעובדה שהנתבעים לא זימנו מספר עדים רלוונטיים שהיו יכולים לשפוך אור על מה שקרה באותם מועדים, לרבות היחצנית שלטענת הצעירים אישרה בשני המועדים את כניסתם למועדון, המארחת שמנעה את כניסתם אשר הייתה יכולה להציג את המסרונים שקיבלה באותם מועדים מהיחצנית ועוד.


אי זימון של עדים רלוונטיים מעורר חשד כי בעל הדין חושש מהדברים שיגידו או מראיות שיציגו אשר ישמשו כנגדו. על כן, העובדה שהנתבעים לא זימנו לעדות מספר עדי מפתח פעלה כנגדם וערערה את טענותיהם.


כמו כן, השופט התרשם כי גרסאותיהם של שני הצעירים אמינות ומפורטות, ואף לא נמצאה בהן כל סתירה. עובדתית, מדובר בשני אנשים שמוצאם מזרחי ושחזותם מזרחית, והנתבעים לא סיפקו כל הסבר לעובדה שלא הורשו להיכנס למועדון.


מסיבות אלה קבע השופט כי הצעירים הצליחו להוכיח כי הופלו בכניסה למועדון על רקע מוצאם המזרחי, וכי מדובר בהפליה אסורה אשר סותרת את הוראות החוק. באשר לקביעת הפיצויים, התחשב השופט בכך שהצעירים לא הורשו להיכנס בשני מועדים שונים, ומנגד בכך שקיבל את הרושם כי לא מדובר בהתנהלות אשר מאפיינת את המועדון.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין


על כן יקבל כל אחד מהתובעים 14 אלף שקלים כפיצוי, וכמו כן תשלום החברה שבבעלותה המועדון את הוצאות המשפט בסכום של כ-9,300 שקלים.


ת"א 34917-03-15