לאחר תקופה של ארבע שנים שבהן עבד כפיזיותרפיסט בקבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון, סיימה העמותה אשר מנהלת את הקבוצה את ההתקשרות עמו, מאחר שניהול הקבוצה עבר לעמותה חדשה. בתביעה שהגיש הפיזיותרפיסט כנגד הקבוצה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, הוא טען כי מגיעות לו זכויות שונות מתוקף היותו עובד שכיר של הקבוצה וביקש להכיר בקיומם של יחסי העבודה אשר התקיימו ביניהם.


מנגד טענה הקבוצה כי כלל לא התקיימו ביניהם יחסי עובד מעסיק אלא מדובר בנותן שירותים, אשר אינו זכאי לקבל תשלומים סוציאליים כמו עובד שכיר. היא ביקשה מבית הדין לראותו בו כקבלן עצמאי ותו לא.


ואולם, בית הדין קבע כי המסקנה המתבקשת היא שכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, אשר נקבעו כבר בחוזה ההתקשרות ביניהם, אף על פי שבחלק מתקופת ההעסקה היה לתובע עסק עצמאי. זאת בין היתר לאור העובדה שקיבל תלושי שכר, שעות עבודתו הותאמו לשעות האימון ופרק הזמן הארוך שבו קיימו הצדדים התקשרות. הוא יקבל פיצויי פיטורין, חלף הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה בסך כולל של 30 אלף שקלים. הוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים ישולמו על ידי הנתבעת.


קבלן עצמאי או עובד שכיר? במהלך תקופת העבודה הקים התובע עסק עצמאי


טענותיו של התובע התמקדו בכך שהוא הועסק כשכיר במשך שישה ואף שבעה ימים בשבוע, במתכונת של כארבע שעות בכל יום. למרות זאת, לאחר שפוטר, הקבוצה לא הסכימה לשלם לו את מלוא פיצויי הפיטורין וזכויות סוציאליות נוספות. לטענתו, הוא אמנם הקים מכון פיזיותרפיה עצמאי במהלך תקופת העסקתו, אולם זה היה עסק נפרד לחלוטין אשר נפתח בשותפות עם הנתבעת עצמה.


מצדו השני של המתרס, הקבוצה טענה כי התקשרה עם התובע כדי שייתן לה שירותים ולא כעובד שכיר. תלושי השכר שהנפיקה לו רק נועדו לפשט את ההתחשבנות ביניהם, וכן הועסקו פיזיותרפיסטים אחרים בקבוצה. על כן לטענתה הוא אינו זכאי לקבל תשלומים עבור זכויות סוציאליות שונות.


מה הייתה מהות היחסים בין הצדדים, וכיצד נבחנים יחסי העבודה ביניהם בבית הדין לעבודה?


קביעת קיום יחסי עובד מעסיק מתבצעת על פי בחינת מכלול הנסיבות, ואינה זהה בהכרח להגדרות שהצדדים נתנו בעצמם למערכת היחסים ביניהם במסגרת הסכם. עובד אינו יכול לוותר על זכויות שונות המגיעות לו לפי החוק גם אם חתם על הסכם אשר שולל ממנו את הזכויות הללו במסגרת שלילת קיום יחסי עובד מעסיק בחוזה ההעסקה.


מספר מבחנים נקבעו בפסיקה לצורך קביעת מערכת היחסים בין עובדים ומעסיקים. מבחן ההשתלבות למשל קובע כי כדי שעובד יוכר כשכיר, עליו להשתלב בפעילות הרגילה במפעל יצרני, ולא מדובר בבעל עסק פרטי. קיימים מבחנים נוספים כגון אופן תשלום השכר, האם העובד היה כפוף למנהל, כיצד צדדים שלישיים ראו את היחסים, האם העובד הועסק בשעות קבועות ועוד.


במקרה זה קבע בית הדין כי מבחן ההשתלבות מתקיים, וכי התובע השתלב בתפקידו ולא עבד בקבוצה כגורם חיצוני ופעילותו הייתה חיונית לפעילות השוטפת של העסק. אמנם הוא פתח מכון פיזיותרפיה, אולם מהראיות התקבל הרושם כי המכון נפתח ביוזמת הקבוצה.


האם אדם יכול לעבוד בו זמנית הן בעסק משלו והן כעובד שכיר?


בית הדין היה ער לעובדה שבמסגרת המכון הפרטי, ניתנו שירותים על ידי התובע גם לגורמים אחרים ולא רק לשחקני הקבוצה הנתבעת. אולם הדבר אינו משנה את ההסדר הכספי שהוסכם בין הצדדים, לרבות קבלת חלק יחסי מהרווחים על ידי הקבוצה עצמה. כמו כן, גם לאחר שהמכון נפתח התובע המשיך להיות מועסק על ידי הנתבעת ולקבל ממנה תלושי שכר.


הקביעה כי התקיימו יחסי עובד מעסיק במקרה זה התבססה גם על מבחנים נוספים, כגון אופן התשלום, כפיפות מבחינת שעות העבודה למאמן הקבוצה, העובדה שלא נדרש לדאוג למחליף בימים שבהם נעדר מהעבודה, האופן שבו הוגדרו היחסים במסגרת ההסכם, העובדה שנוכו משכרו תשלומים לביטוח לאומי ומס הכנסה ועוד. גם משך ההתקשרות הארוך בין הצדדים הביא את בית הדין למסקנה כי התקיימו יחסי עבודה בין התובע לנתבעת.

 

יש לך שאלה?

פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק ) - התעללות, התעמרות והשפלת עובדים בעבודה


לאור מסקנה זו חייב בית הדין את הקבוצה לשלם לפיזיותרפיסט פיצויי פיטורין ותשלומים עבור פדיון ימי חופשה וחלף הודעה מוקדמת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 30 אלף שקלים. מלבד זאת תשלם הנתבעת את הוצאות המשפט בסך 8,000 שקלים.


סע"ש 10203-09-15