כיצד יחולק הרכוש בין בני זוג בהליך גירושין, אם מתברר שאחד הצדדים העלים הכנסות וכספים שנצברו במהלך חייהם המשותפים בסכום לא ידוע? בסוגיה זו דנו שלושה דיינים בבית הדין הרבני האזורי בטבריה, אשר נדרשו להכריע בכל הנוגע לאופן איזון המשאבים בין בני זוג בעקבות העלמת כספים על ידי הבעל.


שלושת הדיינים קבעו כי אין כל ספק שהבעל העלים כספים שונים, אולם לא ניתן לוודא מה גובה הסכומים שהועלמו. לאור זאת הורו על איזון משאבים לא שוויוני אשר יגלם את העלמות הכספים. בהתאם לכך נקבע כי הזכויות שצברה האישה לא יחולקו, וכי היא זכאית לקבל אחד מתוך שני מספרי המוניות שמחזיק הבעל.


מאחר ששתי המוניות יישארו בבעלותו של הגבר, נקבע כי האישה תשלם לו סכום מופחת של 50 אלף שקלים בלבד, אף על פי שזכויותיו בדירה מגיעות לסכום של 137 אלף שקלים, ובתמורה תקבל את מלוא הזכויות בדירת המגורים.


שני מספרי המוניות נרכשו לאחר שבני הזוג נישאו ולכן נכללו באיזון המשאבים


באופן עקרוני, במסגרת הסדר איזון משאבים מחולקים כלל הנכסים בין בני הזוג שווה בשווה, אלא אם כן קיימת הצדקה להורות על חלוקה לא שווה. במקרה הזה, הנכסים שהיה צורך להכריע לגבי אופן חלוקתם כללו בין היתר שני מספרי מוניות, את הזכויות שצברה האישה במהלך החיים המשותפים וכן את דירת המגורים המשותפת של השניים.


תחילה הבעל טען כי מקורות המימון לאחד ממספרי המוניות היו פיקדונות בנק שצבר עוד לפני הנישואין, ואף כי רכש את מספר המונית לפני נישואיו, ולכן לא מדובר בנכס בר איזון. ואולם, בית הדין הרבני דחה טענה זו על הסף, לאחר שקבע כי לא ניתן לוודא מה היה מקור המימון לרכישת הזכות במונית, והבהיר כי טענתו של הבעל לגבי המועד שבו נרכש המספר התבררה כטענה שקרית. על כן נקבע כי יש לחלק בין בני הזוג את שני מספרי המוניות.


כמה כספים שנצברו בתקופת הנישואין העלים הבעל?


במהלך הדיונים שהתקיימו בהליך הגירושין בין בני הזוג, נוכח בית הדין הרבני לדעת כי כספים שונים שנצברו במהלך החיים המשותפים שניהלו השניים - הועלמו על ידי הבעל. הוא סיפק הסברים שונים ואף סותרים לגבי כספים שהושגו בהימורים ובזכיות בלוטו, אשר בית הדין קבע כי אינם מתקבלים על הדעת.


נוסף על כך, נקבע כי לאישה מגיעה מחצית מהסכומים שאותם הרוויח מעבודה, אולם לא ניתן להעריך באופן ודאי מה היה גובה ההכנסות שלו, היות שמעולם לא הציג בפני בית הדין את המסמכים המעידים על כך. בית הדין דרש מהבעל מספר פעמים להמציא את המסמכים הרלוונטיים, אולם אלו מעולם לא הומצאו. מלבד זאת קיבל בית הדין את גרסתה של האישה כי הבעל הסתיר בבית מעטפות עם כסף.


עניין נוסף שנדון הוא דרישתה של האישה להחזר עבור כיסוי חובות בחשבון הבנק המשותף ששילמה מכיסה - אשר נבעו מרכישות שביצע הבעל עבור אישה אחרת. אמנם הסכום שבו נקבה האישה בגובה של כ-41 אלף שקלים לא הוכח. עם זאת, גרסתו של הבעל בעניין זה כי היה מדובר בהלוואה לאותה אישה שהוחזרה לו השתנתה במהלך הדיונים, ועוררה ספקות כבדים בנוגע לאמינותו של הבעל.


כיצד יחולק הרכוש בין הצדדים לאור העובדה שלא ידוע מה גובה הכספים שהעלים הבעל?


לאור הקביעה שהגבר העלים כספים שקיבל במהלך החיים המשותפים ואף על פי שלא ניתן לוודא באילו סכומים מדובר, הורה בית הדין הרבני על חלוקת רכוש לא שוויונית. בהתאם לכך נקבע כי האישה זכאית לקבל את אחת המוניות, היא לא תשלם דמי שימוש על המשך מגוריה בדירה המשותפת, וכן הזכויות שצברה בשנות הנישואין לא יחולקו אלא יישארו שלה בלבד.


גילום זכויות אלה והזכויות בעקבות העלמת הכספים יבוצע באופן זה: עקרונית, כל אחד מהצדדים זכאי לקבל סכום של 380 אלף שקלים עבור שווי הדירה המשותפת, לאחר הקטנת גובה המשכנתא. מאחר ששתי המוניות יישארו בבעלותו של הבעל, יופחת ערכה של מונית אחת כך שלבעל נותרה זכות בסך של 137 אלף שקלים משווי הדירה.

 

יש לך שאלה?

פורום הסכם גירושין


למרות זאת, האישה תעביר לו תשלום בגובה של 50 אלף שקלים בלבד ותזכה לקבל בעלות על מלוא הזכויות בדירה. יתר הזכויות שצברה בחיי הנישואין יישארו שלה והיא לא תחלוק אותן עמו. מאחר שסכום הכתובה במקרה זה נמוך יותר מהסכומים שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים, קבעו הדיינים כי נושא תשלום הכתובה מתייתר, אף על פי שהיא זכאית לכספי הכתובה באופן עקרוני.


תיק ‏1036329/3