ביטול הפטר בפשיטת רגל, באילו מקרים?

הליך פשיטת הרגל מאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לשלם את חובותיו לנושים לפתוח דף חדש בחייו באמצעות קבלת צו הפטר בסיום ההליך. עם זאת, סעיף 118 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו וכן לבטל או לשנות אותו, כולל ביטול צו הפטר.

צו הפטר פוטר את החייב מכל החובות שצבר, פרט לחובות שההפטר לא חל עליהם, כגון: קנסות, חובות שנוצרו במרמה וחוב מזונות. בנוסף משמש צו הפטר להגנת החייב מפני תביעות שיוגשו נגדו ביחס לחובות שנוצרו לפני פשיטת רגל.

צו הפטר ניתן על ידי בית המשפט לפי בקשת החייב, הכונס הרשמי או בעל תפקיד מטעמו שיכול להיות המנהל מיוחד או הנאמן. החייב רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר, ובעקבות הרפורמה החדשה בפשיטת רגל, הליכים הנפתחים לבקשת חייבים מאז ספטמבר 2013 מוגבלים בזמן של ארבע שנים וחצי, כך שהחייב יכול לקבל צו הפטר תוך זמן קצר יחסית.

במסגרת הדיון בבקשת הפטר, רשאי בית המשפט רשאי לשמוע את עמדת הכונס הרשמי, הנאמן והנושים. בסמכות בית המשפט להציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, על פי שיקול דעתו, והוא מביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת רגל.

ביטול הפטר לאלתר בפשיטת רגל

בית המשפט רשאי לתת הפטר לאלתר לאחר הכרזת פשיטת רגל, מבלי שהחייב פרע את חובותיו או חלק מהם. הפטר לאלתר ניתן במצבים שבהם אין לחייב נכסים הניתנים למימוש והוא נטול כושר השתכרות בהווה ובעתיד. וכן כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.

על הפטר לאלתר חלים אותם תנאים שחלים על הפטר רגיל, אולם הוא ניתן באופן מידי ומבלי שהחייב שילם דיבידנד לנושים. הפטר לאלתר כפוף לאותם סייגים שאליהם כפוף הפטר רגיל ואינו פוטר את החייב מחובות שההפטר אינו חל עליהם. סעיף 118 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בהליך פשיטת רגל, לבטל או לשנות אותו, לרבות ביטול הפטר לאלתר והפטר מותנה.

מהם התנאים לביטול הפטר מותנה?

הפטר מותנה הוא צו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שדן בהליך פשיטת רגל של החייב. הצו קובע כי עם התקיימותם של התנאים הקבועים בו, החייב יופטר באופן סופי ומוחלט מחובותיו, כאשר התנאי הנפוץ ביותר הוא עמידה בתשלומים חודשיים שנדרש החייב לשלם לקופת הכינוס.

ברוב המקרים תקופת התשלומים נמשכת עד ארבע שנים מיום מתן ההפטר, ואולם בהתקיים נסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר. בית המשפט נדרש לציין בהחלטתו מהם השיקולים המיוחדים לקביעת תשלומים לתקופה ארוכה מארבע שנים ממתן הצו.

במצב שבו החייב לא קיים את התנאים שנקבעו, רשאי בית המשפט לבטל את צו ההפטר בכל זמן. בית המשפט יכול להשתמש בסמכותו לביטול צו ההפטר ביוזמתו, או לאחר בקשה שהוגשה על ידי הכונס הרשמי, הנאמן או נושה. כל עוד לא התקיימו התנאים שקבע בית המשפט בהפטר המותנה, החייב מצוי בהליך פשיטת הרגל וחלות עליו כל ההגבלות המוטלות במסגרת ההליך.

ביטול הפטר עקב אי סיוע במימוש נכסים

אם חלפו שנתיים מיום מתן צו הפטר, והחייב שכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שהוא יוכל למלא אחרי התנאים שנקבעו בצו, רשאי בית המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו אחר שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון. בית המשפט רשאי לתת לחייב, עם מתן ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט.

לאחר קבלת ההפטר, נדרש החייב לסייע על פי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם. במקרה שהחייב לא יפעל על פי הוראות הנאמן, רשאי בית המשפט לבטל את ההפטר, אך במצב זה הביטול לא פוגע בתוקף של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני הביטול.

מניעת הפטר מחמת העברת נכסים במרמה

בית המשפט רשאי לבטל את צו ההפטר מחמת העברת נכסים במרמה. העברת מרמה על פי פקודת פשיטת הרגל היא העברת נכסים לבן או בת הזוג עקב נישואין ולפני הנישואים כגמול, בשעה שלמעביר לא הייתה יכולת לשלם את כל חובותיו מבלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה, וכן התחייבות, עקב נישואין, להעביר בעתיד לאשה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף או נכס, פרט לכספים ונכסים השייכים או מגיעים לאשתו, כאשר ביום הנישואין לא הייתה לו בהם כל זכות או זיקה.

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי

במקרה שחייב שהוכרז כפושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם הנושים, העביר את נכסיו במרמה, ובית המשפט סבר שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהות אותם, או שלא הייתה הצדקה במצב עסקיו של המעביר בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתנות אותו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, באופן שהיה רשאי לעשות אם החייב היה אשם במרמה.