מהי סמכות בית הדין הרבני בתביעת מזונות לאחר ביטול הנישואין?

אישה עגונה אשר בעלה סירב לתת לה גט למרות החלטת בית הדין הרבני וחיוב הבעל במתן הגט, השתחררה לבסוף מעגינותה בעקבות פסק דין פורץ דרך שניתן לפני כחודשיים, אשר קבע כי דין הנישואין להתבטל לאור פסילת אחד העדים ששימשו לקידושי בני הזוג. כך, לאור ביטול קשר הנישואין לא היה עוד צורך בקבלת גט מהבעל, והאישה הצליחה להשתחרר מעגינותה שנמשכה תקופה ממושכת.

לאחר ההחלטה על ביטול הנישואין, הגישה האישה בקשה אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה לתת החלטה בדבר סמכותו של בית הדין בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין המקורית שהוגשה, הכוללים החלטות שכבר ניתנו על ידי בית הדין בעניין מזונות הילדים של השניים, משמורת על הילדים וכן צווי הרחקה וצווים נוספים שהוצאו בעניינם.

בית הדין הרבני קבע במקרה זה לא רק שתביעת הגירושין שהגישה האישה לא נדחתה, אלא למעשה התקבלה על ידי בית הדין, אשר הורה לבעל להתגרש ולתת לאשתו גט. הליך התרת הנישואין התבצע כתוצאה מכך שהבעל התמיד בסירובו לתת לה גט במשך שנים רבות. בנסיבות אלה, כל ההחלטות שניתנו עד כה יישארו בתוקפן, וסמכותו של בית הדין לפסוק בעניינים אלו נותרה גם בכל הנוגע להחלטות בנושאים אלה ככל שיידרשו בעתיד.

הבעל התנגד לגירושין למרות הוראתו של בית הדין הרבני לתת לאשתו גט

תחילת הסיפור לפני כשש שנים, אז הגישה האישה תביעת גירושין כנגד בעלה. אל התביעה המרכזית נכרכו נושאים נוספים שהובאו להחלטת בית הדין, לרבות חלוקת הרכוש בין בני הזוג, משמורת על הילדים ומזונות הילדים.

אף על פי שבית הדין דחה את בקשתו של הבעל לשלום בית וקבע כי עליו לתת לאשתו גט, הבעל התנגד לגירושין וסירב באופן עקבי ועיקש לתת גט לרעייתו, סירוב שעמד בו במשך שנים רבות. גם הערעור שהגיש אל בית הדין הרבני הגדול אשר נדחה, לא הוביל למתן הגט המיוחל על ידי הבעל.

כחלק מהמאמצים שהושקעו להביא את בעיית עגינותה של האישה לפתרון, זומנו עדים הקשורים לעבודתו של הבעל, וניתנה החלטה נדירה לפרסם לידיעת הציבור אודות הבעל הסרבן כדי שהחברה תוכל להוקיע את מעשיו.

הוא מצדו הגיש עתירה לבג"ץ אולם זו נדחתה, ולאחר מכן גם נמלט מהארץ למקום לא ידוע אף שהוטל עליו צו איסור יציאה מהארץ. לבסוף נמצאה דרך הלכתית לביטול הנישואין בחודש יוני 2018, וזאת בעקבות פסילת אחד משני עדי הקידושין ובעקבות מאמצים רבים מצד בית הדין הרבני לסיים את עגינותה של האישה באמצעים הלכתיים.

האם ההחלטות שניתנו בעניין מזונות הילדים והמשמורת יתבטלו בעקבות ביטול הנישואין על ידי בית הדין הרבני?

דיין בית הדין הרבני הבהיר כי במקרה זה יש לבצע הבחנה בין המישור המשפטי-הלכתי, שבמסגרתו בוטלו הנישואין בפסק דין הלכתי, לבין המישור המשפטי-אזרחי, שבמסגרתו הוגשה תביעת האישה להתגרש ולהשתחרר מנישואיה.

על כן, נכון שבית המשפט העליון פסק בעבר כי במקרה של דחיית תביעת גירושין, גם יתר העניינים שנכרכו בתביעת הגירושין יתבטלו. ואולם, במקרה הזה תביעת הגירושין למעשה התקבלה, וזאת מאחר שהבעל חויב להתגרש. על הליך התרת הנישואין שנפסק בסופו של דבר הוחלט כדי להביא לסיום את בעיית עגינותה של האישה בעקבות סירובו המתמשך של בעלה לתת לה גט.

לאור זאת, גם אם בית הדין התיר את קשר הנישואין, החלטה זו אינה פוגעת בסמכות שניתנה לו לדון ולהחליט בשאר התביעות הנכרכות, לרבות בעניין המשמורת על הילדים ומזונותיהם.

הנישואין בוטלו כשש שנים לאחר שהגישה האישה תביעת גירושין, עקב החלטת בית הדין לפסול את אחד מעדי הקידושין

אם האישה לא הייתה מוצאת עצמה עגונה מלכתחילה בעקבות סירובו של הבעל להתגרש, בית הדין הרבני כלל לא היה נדרש להוציא פסק דין המבטל את קשר הנישואין ביניהם, אם כי בית הדין עומד מאחורי החלטה זו באופן מלא, כך הבהיר הדיין בהחלטתו.

במקרה זה גם הבעל וגם האישה הגישו תביעה למזונות הילדים שנכרכה לתביעת הגירושין הראשית, וגם לאור זאת בית הדין מוסמך לתת החלטות בעניין זה.

יש לך שאלה?

פורום בית דין רבני

על כן נקבע כי גם לאחר ההחלטה ההלכתית המבטלת את נישואי בני הזוג, עדיין כל ההחלטות שנתן בית הדין הרבני בעבר בעניין החזקת הילדים ומזונותיהם, וגם כל ההחלטות שייתן בנושאים אלה בעתיד - ניתנו ויינתנו בסמכות בית הדין הרבני ובהתאם לדין.

תיק ‏907872/15