בין מגוון הזכויות הסוציאליות המגיעות לכל העובדים השכירים בישראל, נכלל גם תשלום עבור דמי הבראה. מדובר בתשלום שהמעסיק חייב להעביר לעובדיו, גם אם מדובר בעובדים במשרה חלקית או בעובדים שעתיים, ובלבד שהעובדים צברו שנת ותק אחת בעבודה לכל הפחות.


גם אם יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, כל עובד שהועסק במשך תקופה של שנה לפחות במקום העבודה זכאי לקבל תשלום דמי הבראה מהמעסיק, אפילו אם נמסרה הודעה מוקדמת לפני שהסתיימו 12 חודשי עבודה מלאים. זאת כל עוד המעסיק לא החליט לוותר על המשך העסקתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ושילם לו פדיון הודעה מוקדמת.


באופן עקרוני, חלה על המעסיק חובה לשלם בכל שנה את דמי ההבראה המגיעים לעובד ולשלם פדיון דמי הבראה במועד סיום יחסי העבודה. אם המעסיק לא משלם דמי הבראה כחוק, העובד יכול לתבוע את דמי ההבראה והזכויות הנוספות המגיעות לו בבית הדין לעבודה.

 

ניתן גם להגיש תביעה רטרואקטיבית על שנים קודמות. מתי חלה התיישנות על תביעה לתשלום דמי הבראה, האם עובד יכול לוותר על זכותו לקבל את התשלום, ובאילו נסיבות כדאי לתבוע?


מהם דמי הבראה, והאם הם נחשבים לחלק מהמשכורת?


דמי ההבראה נקבעו כתשלום חובה שעל המעסיק להעביר לעובדים עבור מימון נופש והבראה, אם כי לא חלה כל הגבלה על העובד והוא רשאי להשתמש בכספים אלו כפי שיחפוץ. התנאי היחיד והמהותי לקבלת דמי הבראה הוא שנת ותק בעבודה לפחות, כאשר עובד שהועסק רק מספר חודשים במקום העבודה לא יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה.


על דמי ההבראה יש לשלם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, וזאת מכיוון שהם נחשבים לחלק ממשכורתו של העובד. עם זאת, תשלום זה אינו מתווסף לחישוב ההפרשות הפנסיוניות.


באיזה מועד מקבלים דמי הבראה?


אף על פי שמרבית העובדים מקבלים את דמי ההבראה בחודשי הקיץ יולי או אוגוסט, המעסיק יכול להעביר את התשלום בכל מועד שיחפוץ, ואף להחליט האם להעבירו כסכום חד פעמי מדי שנה או להוסיף אותו לשכר העבודה שמקבל העובד מדי חודש.


לצורך פריסת דמי ההבראה, על המעסיק לקבל את אישורו של העובד, ולהחתים אותו על כך במסגרת הסכם העבודה ביניהם. בתלוש השכר יפורט תשלום דמי ההבראה בסעיף נפרד. כל עוד מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים, העובד זכאי לקבל את דמי ההבראה, גם אם בחודש מסוים לא עבד, למשל בעקבות חופשת מחלה או חופשת לידה.


האם קיים הבדל בין עובד שהתפטר לבין עובד שפוטר מבחינת הזכאות לדמי הבראה?


חשוב לדעת שגם אם העובד התפטר וגם אם הוא פוטר על ידי המעסיק, הדבר אינו פוגע בזכותו לקבל את דמי ההבראה. התנאי היחיד לכך הוא כאמור העסקה במשך תקופת עבודה שנמשכה יותר משנה. רק במקרים שבהם העובד פוטר או התפטר לפני סיום שנת עבודה וסיום יחסי העבודה חל באותו מועד, כלומר ללא המשך עבודה בתקופת הודעה מוקדמת, העובד לא יהיה זכאי לקבל דמי הבראה.


איך מחשבים את הסכום ומספר ימי ההבראה שהעובד זכאי להם?


מספר ימי ההבראה עולה בהתאם לשנת הוותק, כאשר יש הבדלים בין עובדים במגזר הפרטי והמגזר הציבורי. לעובד במגזר הפרטי מגיעים חמישה ימים בשנה הראשונה לעבודה, שישה ימים בשנה השנייה והשלישית, שבעה ימים עד השנה העשירית וכן הלאה, עד שיקבל עשרה ימי הבראה כאשר הוותק שלו בעבודה יהיה 20 שנה או יותר.


עובד במגזר הציבורי זכאי למספר ימי הבראה בהתאם להסכם הקיבוצי אשר חל על תחום התעסוקה שלו.


הסכום המגיע לעובד עבור כל יום נקבע בהתאם לענף התעסוקה ולמגזר העבודה, כפול מספר הימים שלהם זכאי העובד. נכון להיום, הסכום המגיע לעובד במגזר הפרטי עומד על סך של 378 שקלים לכל יום, ולעובד במגזר הציבורי - 427 שקלים.


איך תובעים דמי הבראה אשר לא שולמו על ידי המעסיק?


עובד שלא קיבל את הזכויות המגיעות לו על פי חוק, לרבות דמי הבראה, יכול לתבוע את מעסיקו בבית הדין לעבודה, כאשר ניתן לתבוע אף באופן רטרואקטיבי עבור שבע שנים אחורה, גם במקרים שבהם נותקו יחסי העבודה בין הצדדים.


אם חלפו יותר משבע שנים, חלה התיישנות על התביעה ולא ניתן כבר לתבוע. תקופת התיישנות זו נקבעה בשנת 2017 בהתאם לתיקון בצו הרחבה להסכם קיבוצי, שבמסגרתו נקבעו חובת תשלום דמי ההבראה וזכותם של העובדים לתבוע בגין אי תשלום. עד אותו מועד, ניתן היה לתבוע רק שנתיים אחורה.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה


חשוב לזכור שדמי הבראה הם אחת מהזכויות המגיעות לכל עובד שכיר, ובדומה לשכר עבודה או פיצויי פיטורין, עובד אינו יכול לוותר על תשלום זה או להסכים לדרישתו של המעסיק לוותר עליו. גם אם הסכים לכך ואפילו אם חתם על ויתור, לא יהיה כל תוקף להסכם שכזה, וניתן יהיה לתבוע את המעסיק לתשלום דמי הבראה שלא שולמו.