אישה שפרסמה בפייסבוק צילום של אישה וכן תמונת תקריב של קעקוע על גופה מכיוון שהאמינה כי היא סוחטת את אחיה, ציינה את שמה המלא, כינתה אותה קלפטומנית, פורצת ושודדת, והוסיפה פרטים אישיים נוספים ורבים כגון מקום עבודתה הקודם והעיר שבה היא מתגוררת - תשלם לה פיצויים בסכום של 55 אלף שקלים בגין לשון הרע.


שופטת בית משפט השלום בבאר שבע אשר קבעה את גובה הפיצוי בפסק דין שניתן לאחרונה, ציינה בין היתר את חומרת מעשיה של הנתבעת, לרבות ייחוס מעשים פליליים לתובעת, העובדה שפרסמה את הפוסט הכולל פרטים רבים דווקא בפייסבוק, העובדה שמעולם לא התנצלה על כך וכן העובדה שפרסמה את הדברים במטרה לפגוע בה.


מנגד שקלה השופטת לטובת הנתבעת את העובדה שלא מדובר בפרסומים רבים אלא באירוע בודד, את העובדה שאחיה התמוטט נפשית והיא האמינה כי מדוברת באשמת התובעת, וכן את השפה הנמוכה שהתובעת עצמה השתמשה בה כשהתכתבה איתה בוואטסאפ עוד לפני אותו פרסום. לבסוף נקבע כי עליה לשלם גם את שכר טרחת עורכי דינה של התובעת והוצאות המשפט בסכום נוסף של 12 אלף שקלים.


הפרסום בפייסבוק הזהיר את הציבור מפני התובעת והתייחס אליה כאל עבריינית מסוכנת


בפסק הדין הקודם שבו נקבעה אחריותה של הנתבעת לשיימינג שביצעה בשל הפרסום בפייסבוק, נקבע כי האמירות שייחסה לה משפילות את התובעת באופן קשה, ויש בהן משום לשון הרע. הפרסום נפתח באזהרת הציבור מפני התובעת אשר גונבת תכשיטים וכסף ואף פורצת לבתים.


מלבד זאת הזמינה הנתבעת את קוראי הפוסט להפיץ את תמונתה ושמה של התובעת ברשתות החברתיות ולמסור פרטים נוספים על מקום מגוריה ועבודתה הנוכחיים. מדובר בפרסום מכפיש ובוטה, כך נקבע בפסק הדין.


בדף הפייסבוק של הנתבעת היו 700 חברים במועד שבו פרסמה את האמירות הבוטות, והפוסט גרר שתי תגובות. מדובר בתפוצה רחבה, כאשר הפרסום הגיע גם לחברים של חברי עמוד הפייסבוק. הפרסום נותר ברשת במשך שעתיים לכל הפחות.


הפרסום לא התבצע בתום לב אלא רק מתוך מטרה לפגוע בתובעת ולהכפיש אותה


עוד נקבע בפסק הדין כי הנתבעת לא פעלה בתום לב כשפרסמה את הפוסט המכפיש. ההתרשמות הייתה כי לא מדובר בפרסום שנבע מחובה חברתית להזהיר את הציבור מפני התובעת, ולא נעשה מתוך הגנה על עניין אישי, אלא רק במטרה להכפיש ולהשפיל את התובעת.


שתי הנשים התכתבו ביניהן בוואטסאפ עוד לפני הפרסום בפייסבוק, ומחילופי הדברים ביניהן ובעיקר היות שהנתבעת איימה על התובעת, ניתן היה ללמוד כי הנתבעת תכננה לפרסם את הפוסט המדובר ולא העלתה אותו בצורה ספונטנית או מתוך החלטה של רגע, אלא מתוך כוונה לפרוק את כעסה.


בפסק הדין צוין ששתי הנשים התנהלו באופן מביש ומבזה בהתכתבות הוואטסאפ. אמנם התברר כי הנתבעת האמינה שהתובעת גרמה להתמוטטות הנפשית של אחיה עקב סחיטתו, אולם עובדה זו אינה מצדיקה את פרסום לשון הרע שביצעה או מספקת לה הגנה מתשלום פיצויים בעקבות זאת. מלבד זאת, התובעת האמינה באותו מועד כי האח הוא זה שגנב ממנה.


פרסום התמונה והפרטים האישיים בפייסבוק שבר את כללי המשחק באופן שלא היה לו מקום


לאחר שנקבע כי מדובר בלשון הרע, התייחסה השופטת אל סוגיית קביעת הפיצויים בתביעות דיבה ולשון הרע בבתי המשפט. בנושא זה קבע בית המשפט העליון כי הפיצויים נועדו להשיב את המצב לקדמותו, להעניש את מי שחטא בלשון הרע וכן כדי להרתיע את הציבור מלהתנהג באופן דומה.


בכל הנוגע לקביעת גובה הפיצוי הראוי, נקבע כי יש להביא בחשבון את מידת הנזק שנגרם, את כוונותיו של מי שפרסם את לשון הרע - האם מדובר בחוסר שיקול דעת או בכוונת זדון, האם המפרסם התנצל על מעשיו ועוד.


במקרה זה ייחסה הנתבעת לתובעת ביצוע עבירות פליליות, צירפה לדברים אלו את תמונתה ופרטים רבים נוספים, ביצעה את הפרסום המכפיש בפייסבוק - רשת חברתית עם תפוצה רחבה, עשתה זאת במטרה לפגוע ומעולם לא התנצלה על מעשיה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


עם זאת, השופטת הביאה בחשבון גם את העובדה שמדובר בפרסום בודד, ושהנתבעת הייתה תחת הרושם שאחיה התמוטט בשל מעשי התובעת. לבסוף קבעה כי סכום הפיצויים הנכון יעמוד על סך של 55 אלף שקלים. כמו כן חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 12 אלף שקלים.


ת"א 49398-04-15