תלמידת כיתה ב', כבת 8 שנים, בבית ספר בצפון הארץ אשר נפצעה בראשה בעת היציאה מהשער הראשי בסוף יום הלימודים, הגישה באמצעות הוריה תביעה נגד משרד החינוך בטענה לרשלנות והפרת חובה חקוקה. בית משפט השלום בנצרת נדרש להכריע האם התובעת זכאית לתשלום פיצויים בגין נזקיה.

 

על פי עובדות התביעה, במהלך חודש מאי 2012, לאחר צלצול הפעמון בתום יום הלימודים, בבית הספר שבו למדה התובעת, רצו התלמידים לכיוון שער יציאה קטן וצר. תלמיד אחד שהגיע מאחורי התובעת דחף אותה תוך כדי יציאתה והיא נפלה על הברזל של מעקה הבטיחות שמחוץ לשער ונפצעה בראשה.

 

התובעת נלקחה לבית חולים, שם אושפזה למשך שבוע ימים, בוצע לה ניתוח לתפירת הפצע, והיא נותרה במעקב רפואי לאחר מכן. כתוצאה מהתאונה בבית הספר נותרה לתובעת צלקת גדולה במצח בדרגת נכות פלסטית של 10%. התובעת טענה כי יש להטיל את האחריות לאירוע על הצוות החינוכי בבית הספר, אשר התרשל כלפיה והפר חובות חקוקות שכתוצאתן נגרם לה נזק.

 

לטענת התובעת, נפתח שער יציאה אחד קטן וצר בעת סיום הלימודים, דבר שגרם לצפיפות ודחיפות של הילדים ביציאה, בזמן שניתן היה לפתוח שער נוסף שיקל על העומס בשעת היציאה. כמו כן, התלמידים לא קיבלו כל הנחיה מסודרת להתנהלות הנדרשת ביציאה מהשערים, ולא הוצבו מורים כדי לפקח על יציאה בטוחה של התלמידים מהשער.

 

מנגד הכחיש משרד החינוך כל אחריות להתרחשות התאונה, וטען כי האירוע התרחש מחוץ לתחום בית הספר שלא באחריות הצוות החינוכי. בכל מקרה נטען כי לא ניתן היה לפתוח את השער הראשי המיועד למעבר כלי רכב כגון רכבי שירות וספקים, וצוות המורים נהג בהתאם להוראות חוזרי מנכ"ל, על כל חובות הזהירות שלהם.

 

מטעם ההגנה, העיד מנהל בבית הספר, והצהיר על נוהלי הבטיחות בתקופה הרלוונטית, על התורנויות של המורים, ועל כך שאחד מהם היה אמור לעמוד ליד שער היציאה בתום הלימודים, על ההדרכות וההנחיות שהיו אמורים המורים להעביר לתלמידים בכל הנוגע לבטיחות, ואף מסר כי היו שלושה שערים פתוחים ליציאת הילדים ולא רק שער אחד.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים והתרשמות מהעדים, שוכנע בית המשפט כי התובעת אכן נפלה ונפצעה בראשה ביציאתה מבית הספר, ממעקה הבטיחות המוצב מחוץ ובסמוך לשער בית הספר, לאחר שנדחפה על ידי תלמיד אחר.

 

בית המשפט ציין כי כדי להטיל אחריות על משרד החינוך בעילת הרשלנות על התובעת להוכיח חובת זהירות מושגית של עובדי הנתבע כלפי התובעת, וחובת זהירות קונקרטית שהופרה על ידם באופן שגרם לה נזק. כדי לברר אם הופרה חובת זהירות קונקרטית יש לבחון את המקרה על פי מבחן הצפיות, כלומר אם התרחשות הנזק כפי שאירע היה צפוי מבחינה עובדתית בנסיבות המקרה, ואם הייתה חובה נורמטיבית על הצוות החינוכי לצפות את התרחשותו כעניין של מדיניות.

 

התרחשות התאונה עקב עומס תלמידים ביציאה הייתה רק עניין של זמן

 

בית המשפט התרשם על פי עדויות התלמידים כי בעת אירוע התאונה לא היה אף אחד מהמורים ליד שער הכניסה בסיום הלימודים כדי לפקח על יציאה מסודרת ובטוחה מבית הספר, כך שכל טענות המנהל בדבר מורה תורן שלבטח עמד שם היא עדות שמיעה, אשר לא נתמכה בראיות. ואף לא הוכח כי השער הקטן בצד השני היה פתוח.

 

בנסיבות אלה הגיע בית המשפט למסקנה כי התרחשות הנזק כפי שאירע הייתה רק עניין של זמן. יציאת כמות גדולה של תלמידים בתום הלימודים, משער אחד קטן וצר יחסית יוצר סיכונים שונים שבהתממשותם התרחש הנזק. התאונה הייתה צפויה להתרחש בנסיבות המקרה, והיה על הצוות החינוכי לצפות אותה ולמנוע את התרחשותה באמצעי פשוט של פתיחת שערים נוספים כדי לווסת את הלחץ בשעות העומס, וכן הצבת מורה תורן שיפקח על יציאה בטוחה מהשערים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים

 

בית המשפט קבע כי הצוות החינוכי בבית הספר התרשל כלפי התובעת באופן שגרם להתרחשות הנזק, לפיכך מוטלת על משרד החינוך האחריות לפצות אותה על נזקיה. בהתחשב בחומרת הפגיעה, צורת הצלקת במצחה ובראשה של התובעת, נקבע כי היא זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 40,000 שקלים, וכן הפסדי השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג' והוצאות שונות בסך כולל של 108,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 15%.

 

ת"א 35274-09-14