האם ישנם מקרים המצדיקים זיכוי אדם מביצוע עבירה פלילית שביצע - אף על פי שהודה בביצוע העבירה? חוק העונשין, אשר מונה את כלל העבירות הפליליות בישראל ואת העונשים הניתנים בגינן, קובע בסעיף 34 כי אם העבירה שביצע אדם היא קלת ערך, וזאת לאור טיב המעשים שביצע, תוצאות מעשיו ונסיבות ביצוע המעשים, הוא לא יישא באחריות פלילית על מעשיו.


על בסיס האמור בסעיף זה בחוק העונשין, בהכרעת דין שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום ברמלה, החליט השופט לזכות אישה מהעבירות שבהן הואשמה במסגרת כתב האישום אשר הוגש נגדה, הכוללות עבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב.


האישה אשר הודתה כי גנבה כרטיס אשראי והשתמשה בו לצורך ביצוע קניות, רכשה באמצעות הכרטיס הגנוב מוצרי מזון בסופרמרקט עבורה ועבור שני ילדיה הקטנים, אחד מהם סובל ממום בלב. לאור הנסיבות שבגינן ביצעה את הגניבה, קבע השופט כי לא מדובר בעבירה שבוצעה ממניעים פליליים אלא בעבירה שהתבצעה על רקע עוניה של האישה וחסרון כיסה, ובמטרה להאכיל את ילדיה. כדי שלא ייוותר לה רישום פלילי בעניין זה, החליט השופט לזכות את האישה מהעבירות שבהן הואשמה.


מהו יחס החקיקה והפסיקה לעבירות המתבצעות בכרטיס אשראי?


כל עבירה הקשורה לכרטיס אשראי ומתבצעת כדי לרכוש מוצרים במרמה, נחשבת לעבירה פלילית על פי חוק כרטיסי חיוב, וזאת בין שמדובר בזיוף כרטיס אשראי, בביצוע הונאה באמצעות הכרטיס או בגניבת הכרטיס באופן פיזי.


באופן עקרוני, גניבת כספים באמצעות כרטיס אשראי נחשבת לעבירת הונאה, וגורמי האכיפה והשפיטה מתייחסים לעבירות אלו בחומרה רבה, גם בשל העובדה שמדובר בעבירות נפוצות כאשר מספר המקרים שבהם מתבצעת גניבה באמצעות כרטיס אשראי הולך וגדל משנה לשנה, וגם כדי לייצר הרתעה. על פי החוק, העונש יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וכאשר מדובר בהונאה בנסיבות מחמירות - עד חמש שנות מאסר בפועל.


החוק מפרט שלושה סוגי עבירות בכרטיסי אשראי: האחד, נטילת כרטיס חיוב לצורך שימוש בו, ללא הסכמת בעל הכרטיס או ידיעתו. השני, שימוש בכרטיס החיוב בכוונת הונאה, והשלישי, ייצור כרטיס אשראי או עריכת שינויים בו ללא הסכמתו של מנפיק הכרטיס. במרבית המקרים, בתי המשפט מתייחסים לנסיבות שבהן בוצעו העבירות וכן למידת השימוש האסור בכרטיס האשראי, כדי לגזור את העונשים בהתאם.


הנאשמת לקחה את כרטיס האשראי ללא ידיעת בעליו וביצעה באמצעותו רכישה של מוצרי מזון בסופרמרקט


במקרה הנדון, על פי כתב האישום שהוגש, האישה לקחה את כרטיס החיוב מתיבת הדואר של בעליו ורכשה בסופר באמצעות הכרטיס הגנוב מוצרי מזון כגון עוף, חלב, שתייה ועוד, בשווי לא ידוע. בחינת פרטי המקרה המופיעים בכתב האישום, ציין השופט, הביאה אותו למסקנה כי המניע לגניבה היה עוני ולא מניע פלילי כלשהו. האישה ביצעה את המעשה מתוך חוסר כיס, וכדי לרכוש מזון עבורה ועבור שני ילדיה הקטנים. אמנם אין להקל ראש בעבירה הפלילית שביצעה, הדגיש השופט, אולם יש לבחון בקפידה מה היו המניעים לביצוע העבירה.


השופט ציין כי למרות חומרת המעשים, ישנם מקרים שבהם אף על פי שהתקיימו כל יסודות העבירה, עוצמתם הייתה מזערית ולא פגעה באופן ממשי בערך המוגן של אותה עבירה. במקרים שבהם מדובר במעשה קל ערך לאור טיבו ונסיבותיו, אין להשית על מי שביצע את העבירה אחריות פלילית ויש לזכותו.


מהן הסיבות שהובילו לזיכויה של האישה אף על פי שהודתה כי גנבה את כרטיס האשראי והשתמשה בו?


במקרה הזה, המשיך השופט, התגבשו יסודות ההגנה המאפשרים לזכות את האישה מהעבירות שבגינן הואשמה ושבהן הודתה. זאת מכיוון שאמנם מדובר מגניבה של כרטיס חיוב, אך לצורך רכישת מוצרי מזון בסיסיים ובשווי לא ידוע, כך שקיימת אפשרות שלא נסתרה שמדובר בשווי נמוך.


כמו כן, מטרת הגניבה הייתה רצונה של אישה חסרת אמצעים לגנוב מזון עבורה ועבור ילדיה, אחד מהם חולה במחלת לב. השופט אף ציין לטובתה את העובדה שהודתה במעשים ובכך חסכה זמן שיפוטי. אמנם היא הורשעה מספר פעמים בעבר, דבר שיכול להצדיק דווקא את הרשעתה, אולם מכלל הרשעותיה הקודמות התרשם השופט כי לא מדובר בעבריינית רכוש.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


אמנם אין כל הצדקה לבצע מעשי גניבה ולפגוע בקניינו של אדם אחר, הבהיר השופט, אולם במקרה זה לא ראוי להטביע כתם פלילי על מעשיה של הנאשמת, וזאת לאור נסיבות המקרה. מסיבות אלה הורה השופט על זיכויה מהעבירות שבגינן עמדה למשפט.


ת"פ 17571-01-18