במסגרת הליך גירושין בין בני זוג, תבעה האישה לקבל בחזרה סכום של 109 אלף שקלים. סכום זה הועבר אליה בירושה מהוריה ושימש לרכישת דירה משותפת במהלך חיי הנישואין, אשר עלותה הכוללת הגיעה לסכום של 490 אלף שקלים. הדירה נרשמה על שם שני בני הזוג.


ואולם, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה החליטה לדחות את תביעתה של האישה. השופטת קבעה כי אותם כספי ירושה היו חלק מהרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך הנישואין, ושימשו הן לרכישת הדירה והן לניהול ההוצאות השוטפות הכרוכות ברכישתה. מכיוון שהדירה נרשמה על שם שני בני הזוג שווה בשווה, מדובר בהעברת מתנה מהאישה לבעל.


על כן נקבע כי האישה אינה יכולה לחזור בה כעת, וזאת אף על פי שכספי ירושה אינם מובאים בחשבון במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין, ולמרות התקופה הקצרה שבה התגוררו יחד בדירה, שארכה שלוש שנים בלבד. מסיבות אלה קבעה השופטת כי התמורה שיקבלו הצדדים לאחר מכירת הבית תחולק ביניהם בחלקים שווים. אף על פי שתביעת האישה נדחתה, הוחלט שכל צד ישלם את הוצאות המשפט שלו.


יתר הסוגיות הקשורות בגירושין כבר נפתרו, לרבות המשמורת על הילדים ושאר חלוקת הרכוש המשותף - מלבד כספי הירושה


בני הזוג נפרדו לאחר עשר שנות נישואין, כאשר האישה עזבה את הדירה בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם. לבני הזוג שני ילדים קטינים, ותחילה הוסכם ביניהם על פיצול המשמורת כך שכל אחד מההורים יקבל את המשמורת על ילד אחד. בשל העובדה שהאישה עברה למקום מגורים מרוחק ללא הסכמתו של הגרוש, ולא הסכימה לשנות את מקום המגורים גם לאור דרישת השופטת, הוחלט לבסוף כי האב יהיה ההורה המשמורן של שני הילדים.


בשנת 2018 הושלמו הגירושין בין בני הזוג, וכל הסוגיות הרכושיות נפתרו בהסכמתם, זאת למעט כספי הירושה המדוברים. הדירה המשותפת נרכשה בשנת 2013, ונרשמה בבעלותם בחלקים שווים. כל שנדרש לקבוע הוא האם האישה זכאית לקבל בחזרה את סכום כספי הירושה שהושקעו בדירה לאחר מכירתה, או שמא התמורה תחולק ביניהם בחלקים שווים.


האם כספי ירושה מהווים חלק מרכושם המשותף של בני זוג?


על פי חוק יחסי ממון, נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין וכן כספי ירושה או מתנה שניתנו במהלך הנישואין, אינם מהווים חלק מהרכוש המשותף ולא יחולקו בין בני הזוג אם יחליטו להתגרש.


עם זאת, בפסיקה נקבע כי כספים שמקורם בירושה אשר הוטמעו ברכושם המשותף של בני הזוג הם כספים משותפים שכן יחולקו באופן שווה בעת הגירושין. למשל, אם הופקדו לחשבון בנק משותף. כמו כן כבר נפסק בעבר כי כאשר בני זוג נשואים רוכשים נכס משותף - הוא שייך להם בחלקים שווים, גם אם אחד מבני הזוג השקיע יותר כספים ברכישת הנכס.


כל השקעה שהשקיע אחד מהצדדים יותר מהצד השני, נחשבת למתנה או לוויתור מצדו. זאת כל עוד לא חתמו הצדדים על הסכם ממון שקובע אחרת. מהרגע שהדירה נרשמה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, מדובר במתנה שהושלמה, ולכן לא ניתן עוד לדרוש את הכספים המדוברים בחזרה.


מדוע הוחלט כי האישה אינה זכאית לקבל בחזרה את כספי הירושה שהשקיעה ברכישת הבית המשותף?


יישום הכללים שנקבעו בפסיקה, קבעה השופטת, הוביל אותה למסקנה כי במקרה זה יש לדחות את תביעתה של האישה לקבלת כספי הירושה בחזרה, אף על פי שמקורם בירושה אשר אינה מהווה חלק מאיזון המשאבים בין בני זוג בעת גירושין.


במהלך נישואיהם, חלקו בני הזוג חשבון משותף. כספי הירושה הופקדו לחשבון בנק אחר. אל חשבון זה הועברו גם כספים שמקורם בהלוואה שלקח הבעל, במטרה לרכוש את הדירה. כלומר, חשבון הבנק האחר יועד מלכתחילה לרכישת הבית ואף שימש למימון הוצאות שוטפות כגון תשלום הוצאות עורך הדין לרכישת הדירה ושכר טרחה למתווך.


מלבד זאת, למרות טענותיה של האישה כי בעלה לשעבר התחייב להחזיר לה את הסכום שמקורו בירושה במקרה של פרידה, טענות אלה לא הוכחו. הוא מצדו טען כי הם מעולם לא דיברו על תרחיש שבו ייפרדו ומה יקרה לכספי הירושה.

 

יש לך שאלה?

פורום גירושין


השופטת התרשמה כי אותם כספי ירושה הוטמעו ברכושם המשותף של בני הזוג, ולכן קבעה כי מדובר בכספים שהאישה ויתרה עליהם או לחלופין נתנה במתנה לבן זוגה. אף על פי שהשניים נפרדו תקופה קצרה לאחר שהדירה נרכשה, קבעה השופטת כי התמורה שיקבלו ממכירת הדירה תחולק ביניהם שווה בשווה. למרות תוצאה זו, הוחלט שלא לחייב את האישה בהוצאות המשפט ושכל צד ישלם את הוצאותיו.


תלה"מ 44176-01-17