חיילים שנפצעו או חלו במהלך השירות הסדיר, שירות הקבע או במסגרת שירות המילואים, יכולים להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון, ולהיות מוכרים כנכי צה"ל. כדי לזכות בתגמולים המגיעים לנכי צה"ל, תחילה יש להגיש את התביעה לקצין התגמולים, ולהוכיח כי מתקיים קשר סיבתי מובהק בין השירות הצבאי לנכות שנגרמה.


קצין התגמולים מוסמך להחליט האם הנכות מוכרת על ידי חוק הנכים או לא, כאשר במקרים רבים הבקשה להכרה בפגיעה נדחית על ידי קצין התגמולים, אשר מחליט כי לא נותרה נכות בעקבות הפציעה או שלא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש. במקרה של קבלת הבקשה על ידי קצין התגמולים, ייקבע שיעור הנכות שממנה סובל הנפגע ובהתאם ייקבע סכום הפיצויים שלהם הוא זכאי. איך ניתן לערער על החלטותיו של קצין התגמולים, ובאילו מקרים כדאי להגיש ערעור?


כיצד נקבעים אחוזי הנכות במקרים שבהם קצין התגמולים מכיר בפגיעה, והאם ניתן לערער על שיעור הנכות?


אם הפגיעה, המחלה או הליקוי מוכרים בשלב הראשון על ידי קצין התגמולים, על הנפגע להתייצב בפני ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, אשר תקבע את אחוזי הנכות שלו בהתאם למסמכים הרפואיים ובדיקות רפואיות מתאימות.


על פי דרגת הנכות שנקבעת על ידי הוועדה הרפואית, ייקבע גובה הפיצוי שיינתן לנפגע. הזכאות לקבלת פיצויים מאגף השיקום מתחילה משיעור נכות צמיתה של 10% לכל הפחות. אם נקבעו לנפגע אחוזי נכות אשר נעים בין 10% ל-19%, הוא יקבל ממשרד הביטחון פיצוי חד פעמי. אם אחוזי הנכות הצמיתה גבוהים מ-20%, הנפגע יהיה זכאי לקבל תגמולים חודשיים ממשרד הביטחון למשך שארית חייו.


מהן הסיבות שבגינן קצין התגמולים דוחה בקשות להכרה בפגיעה שאירעה במלך השירות הצבאי?


במקרה שקצין התגמולים מחליט לדחות את הבקשה, ישנן אפשרויות לערער על החלטתו. אולם תחילה כדאי להבין באיזו עילה הבקשה נדחתה, וזאת כדי להעריך את סיכויי הערעור.


למשל, אם מדובר בפגיעה שהתרחשה בעקבות תאונת דרכים, לא ניתן לתבוע פיצויים הן במסלול האזרחי והן במסלול הצבאי, כך שמי שהגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - קצין התגמולים לא יקבל את בקשתו להכרה בנכות, ולא ניתן לערער על החלטה זו.


כמו כן, אם הפציעה אירעה באשמתו של הנפגע או בעקבות נהיגה בשכרות או במהלך פעילות פלילית כלשהיא, קצין התגמולים ידחה את הבקשה, וסיכויי הערעור לא יהיו גבוהים. עם זאת, במקרים שבהם התביעה נדחית מאחר שקצין התגמולים לא מצא את הקשר הנדרש בין השירות הצבאי לנזק, כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה, ולקבל חוות דעת רפואיות אשר יכולות להוכיח את הקשר הסיבתי. במקרים כאלה, כדאי לשקול הגשת ערעור בבית המשפט.


הגשת ערעור על החלטותיו של קצין התגמולים: פנייה לוועדת הערעורים בבית משפט השלום


ועדת הערעורים הפועלת בבתי משפט השלום בארץ, מוסמכת לדון בערעורים על החלטות שקיבל קצין התגמולים, אם בכל הנוגע לאחוזי הנכות שנקבעו, אם בעקבות דחיית בקשה להחמרת מצב, ואם באשר לדחיית בקשה להכרה בפציעה או במחלה. ועדת הערעורים מורכבת משופט ושני חברי ועדה נוספים.


מהרגע שבו התקבלה החלטתו של קצין התגמולים, הנפגע רשאי לערער על ההחלטה בתוך פרק זמן של 30 ימים בלבד. מי שלא יגיש את הערעור אל ועדת הערעורים בתוך פרק זמן זה, עלול להפסיד את הזכות לערער על החלטת קצין התגמולים.


כדאי לצרף חוות דעת רפואית אל הערעור, אשר תוכל להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי הנדרש בין הנזק לבין השירות הצבאי. אם הערעור יתקבל, יוחזר עניינו של הנפגע לבדיקה בוועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות.


האם ניתן לערער על ההחלטה הניתנת על ידי ועדת הערעורים?


גם אם הערעור נדחה על ידי הוועדה, הנפגע יכול להגיש ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי. את הערעור כדאי להגיש רק אם ניתן להוכיח כי נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטה, אם מבחינה עובדתית ואם מבחינה רפואית.


אף על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער, וזאת באמצעות הגשת בקשת רשות לערעור בבית המשפט העליון. עם זאת, חשוב להבין כי מדובר על מקרים מאוד מסוימים, שבהם קיימת הצדקה להתערב בפסיקתו של בית המשפט המחוזי.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


בכל מקרה ששוקלים להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים, חשוב תחילה לקבל ייעוץ מעורך דין הבקיא בתחום משפטי זה, וזאת כדי להעריך את סיכויי הערעור.