נהג משאית הגיש תביעה בבית משפט השלום ברחובות כנגד חברת הביטוח שכיסתה את כלי הרכב בפוליסת ביטוח חובה, וזאת לאחר שדחתה את תביעתו לקבלת פיצויים בעקבות נפילתו ממדרגות הקבינה של המשאית.


בעוד הנהג טען כי מגיעים לו פיצויים מאחר שנפגע בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, טענה חברת הביטוח כי נסיבות פציעתו כלל לא הוכחו ואין הצדקה לשלם לו כל פיצוי. כמו כן הנהג וחברת הביטוח היו חלוקים בנוגע לנזקים שנגרמו ונותרו לו לאחר פציעתו.


השופטת קיבלה את גרסתו של הנהג בכל הנוגע לנסיבות שבהן נפגע, ודחתה את הספק שהטילה חברת הביטוח בגרסה שמסר בבית המשפט. גם עדותה של רעייתו אשר ליוותה אותו לאחר הפציעה אל בית החולים חיזקה את גרסתו ומתפסה כאמינה ומהימנה.


על כן קבעה כי כאשר ירד מתא הנהג במהלך יום העבודה כדי לסגור שער, נפל במדרגות ונפגע בגבו. מדובר בתאונת דרכים, הבהירה השופטת, וחייבה את חברת הביטוח לפצות אותו בסכום של 131,647 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסכום של 171 אלף שקלים.


כיצד נפצע נהג המשאית, והאם הפציעה נכנסת להגדרת "תאונת דרכים"?


על פי תיאורו של נהג המשאית, הפציעה אירעה במהלך יום עבודה שבמסגרתו פרק ציוד באתר בנייה. כאשר סיים את העבודה התכוון לצאת מהמשאית כדי לסגור מאחוריו את שער אתר העבודה. ברגע זה נפל מהמדרגות ונפצע בגב.


הוא נח במשך זמן מה במשאית בשל הכאבים לפני שחזר לביתו, ובחצות הלילה ניגש לקבל טיפול רפואי בבית החולים. בחדר המיון התברר כי נשברה חוליה בגבו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בפציעה כתאונת עבודה, ושילם לו פיצויים בהתאם.


האם הערכת יתר של גובה הנפילה מספיקה כדי להטיל ספק של ממש בגרסתו של הנהג?


חברת הביטוח טענה כי לא סביר שנהג המשאית ירד במדרגות כשגבו פונה אל כיוון הירידה, כפי שטען, אולם השופטת דווקא התרשמה כי ירידה באופן זה בטוחה יותר, בדומה לירידה מסולם, ולכן ראויה וסבירה.


ספק נוסף שהטילה חברת הביטוח בגרסתו של הנהג התבסס על הערכתו כי נפל מגובה של שני מטרים. גובהה של הקבינה הוא רק מטר אחד, ולכן חברת הביטוח הגיעה למסקנה כי ייתכן שנפל ממקום אחר, למשל מארגז המשאית בזמן שפרק את הציוד. נפילה כזו אינה נכנסת להגדרת תאונת דרכים ולכן אינה מחייבת את חברת הביטוח בתשלום פיצויים.


ואולם, השופטת התרשמה כי הערכת הגובה של הנהג הייתה רק הערכה, כלומר, הוא ניחש את גובה רצפת תא הנהג. אמנם מדובר בהערכה שגויה, אולם היא אינה גורמת להטלת ספק בנסיבות הנפילה כפי שתוארו על ידו, קבעה השופטת.


מדוע הנהג לא זימן עדים מטעמו להוכחת נסיבות התאונה?


דבר נוסף שטענה חברת הביטוח כנגד גרסתו של הנהג, היה העובדה שלא זימן עדים שנכחו במקום במועד התאונה. הנהג הבהיר כי לא היו אנשים בסביבה בזמן שנפל, והוא אינו יודע לאילו עדים מתכוונת חברת הביטוח.


מאחר שלא נמצאו טענות ספציפיות מטעם חברת הביטוח בכתב ההגנה שהגישה, ומכיוון שהיא בעצמה לא זימנה עדים אשר לשיטתה היו יכולים להפריך את טענותיו של הנהג, השופטת החליטה כי אין לזקוף לחובתו את העובדה שלא זימן עדים.


מלבד זאת, הן עדותו של הנהג והן עדותה של אשתו שכנעו את השופטת לקבל את גרסת התביעה לנסיבות התאונה. על כן קבעה השופטת כי אכן, כאשר הנהג התחיל לרדת במדרגות מתא הנהג כשגבו לכיוון הירידה, לצורך סגירת שער אתר העבודה, הוא נפל באופן פתאומי ונחבל בגבו. מדובר בתאונת דרכים על פי הגדרת החוק, ולכן חברת הביטוח צריכה לשלם לו פיצויים.


אילו נזקים נגרמו לנהג בעקבות הנפילה על גבו?


על פי קביעת הביטוח הלאומי, לנהג נותרה נכות רפואית בשיעור של 15% מהתאונה. שיעור הנכות התפקודית נקבע על בסיס קביעה זו ובשיעור זהה. לאחר התאונה איבד הנהג את יכולתו לעבוד למשך שלושה חודשים, ונקבע כי הוא זכאי לפיצויים עבור הפסדי השכר שנגרמו לו בסכום של 35,400 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


כמו כן נקבע כי מגיעים לו פיצויים עבור הפסדי שכר לעתיד בסכום של 170,400 שקלים, וזאת עבור 23 שנים קדימה. מאחר שמדובר בעובד עצמאי, לא נקבעו לו פיצויים עבור הפסדי פנסיה, אך סכומי פיצויים נוספים נקבעו לו עבור עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סכום הפיצויים הכולל שבו חויבה חברת הביטוח הגיע ל-131,647 שקלים, ונוסף על כך היא חויבה בתשלום שכר טרחה והוצאות משפט בסך של 171 אלף שקלים.

 

ת"א 42995-12-16