בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגיש אב לילד בן שש וחצי כנגד אמו של הילד, אשר דרש לקבוע את זמני השהות שבמסגרתם יוכל להמשיך ולקיים קשר רציף עם בנו - דבר שאינו מתאפשר לו עכשיו מכיוון שהאם מסכלת כל אפשרות למפגש. התביעה הוגשה לאחר הליכים רבים שכבר דנו בסוגיה זו, ולאור תסקיר שהגישה פקידת סעד הממליץ על קיום הסדרי ראייה, והעובדה שהאם פעלה בניגוד להמלצות התסקיר.


האב סבל בעברו ממחלת נפש, אולם מצבו יציב מזה שנים ונקבע כי אינו מהווה כל סכנה לבנו. השופט אף הבהיר כי מחלה פסיכיאטרית כמוה כמחלה, ולא ניתן להעלות על הדעת למנוע קשר בין אדם הסובל ממחלה כלשהיא לבין יוצא חלציו.


השופט הטיל את האחריות על הפרת זמני השהות על התנהלותה של האם, וקבע כי היא פועלת כהורה מנכר ונוהגת בחוסר תום לב. הוא מינה פקידת סעד לתקופה של שנתיים אשר בסמכותה יהיה לקבוע את הסדרי הראייה הראויים, וקבע כי האם תשלם קנס כספי בסכום של 750 שקלים על כל הפרה של הזמנים שייקבעו. בסופו של ההליך חויבה האם בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.


האם מחלת נפש שפרצה בעבר מצדיקה את ניתוק הקשר בין האדם החולה ובנו הקטן?


לפני כשישה חודשים הוגש התסקיר המורה על קיום קשר רציף בין האב והילד. ואולם, התנהלותה של האם אשר לא התייצבה עם הילד במרכז הקשר כפי שהומלץ בתסקיר, אילצה את האב להגיש את התביעה הנוכחית.


אמנם האב סבל ממחלה פסיכיאטרית, אך מאז חלפו שנים רבות שבהן הוא מטופל בקביעות ומצבו יציב, הוא משוקם לחלוטין ואף הקים משפחה. מלבד זאת, שירותי הרווחה קבעו באופן חד משמעי בתסקיר שהוגש לפני כחודש כי מדובר באב ככל האבות, אשר אינו מהווה כל סכנה לבנו.


השופט ציין כי ברור מאליו שבמקרים שבהם הורה עלול להיות במצב פסיכוטי ולסכן את ילדיו, יש לדאוג קודם כל לילדים ואז ניתוק הקשר מובן. ואולם, במקרה זה האם ניתקה את האב מבנו אף על פי שברור כי לא נשקפת לילדת סכנה, ללא הצדקה ואף תוך ניכור הורי - הגדרה להורה שמנתק את הקשר בין ילדו לבין הורהו השני באופן שפוגע בזכויות הילד ובצורה שהספרות המקצועית מגדירה כמתעללת.


האם טענה כי אי קיום הקשר נובע מכך שהילד אינו רוצה לפגוש את אביו


כאשר הוגשה התביעה נקבעו זמני שהות במרכז הקשר של שעתיים בשבוע, ומאז פקידת הסעד הרחיבה את הזמנים. ואולם, האם מעולם לא התייצבה עם הילד במרכז הקשר והודיעה כי הוא עצמו אינו מעוניין במפגש.


כמו כן דאגה האם שהילד לא יגיע למסגרת החינוכית שלו בימים שבהם נקבע כי אביו יאסוף אותו אל ביתו לביקורי סוף שבוע.


בהקשר זה הזכיר השופט כי האחריות לקיים את הקשר מוטלת על כתפיה של האם, והיא אינה יכולה להתחבא מאחורי האמתלה כי ילד בן שש וחצי אינו מעוניין לקיים את הקשר, ילד שהוא עדיין כחומר ביד היוצר. גם אם האם חרדה מפני האב, המשיך השופט, הדבר אינו יכול להצדיק את הפרת המלצות אנשי המקצוע וההחלטות השיפוטיות שניתנו.


בית המשפט הזהיר את האם מהשלכות מרחיקות לכת שעלולות להתרחש בעקבות הפרת הוראה חוקית וביזיון בית המשפט


בהמשך קבע השופט כי התנהלותה של האם ביזתה את החלטת בית המשפט, ושיכולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת. הוא הפנה אותה לעיין בפסק דין שבו אם הוכרזה כהורה מנכר ולא ביצעה את החלטות בית המשפט, ולאור זאת הורשעה בהליך פלילי ונשלחה למאסר.


אי ציות להוראות בית המשפט, הבהיר השופט, לא ייתקל בסובלנות. אם לא שלמים עם ההחלטות, אפשר להגיש ערעור כפי שנקבע בחוק, אך לא ניתן להתעלם מהחלטות שיפוטיות או להתחכם כדי לא לבצע את מה שקבע בית המשפט.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה


בסופו של ההליך נתן השופט תוקף של פסק דין בשנית להמלצות זמני השהות שנקבעו בתסקיר, ואף העניק סמכות לפקידת הסעד מטעם שירותי הרווחה להחליט על שינוי ההסדרים בין שני ההורים והילד, סמכות שתהיה בתוקף למשך שנתיים.


עוד קבע השופט כי בכל מקרה של הפרת ההסדרים מצדה של האם, היא תחויב לשלם קנס כספי בסכום של 750 שקלים. בשל התנהלותה בחוסר תום לב, החליט השופט אף לחייב אותה לשלם עבור הוצאות ההליך הזה סכום של 15 אלף שקלים.

 

תלה"מ 57367-12-18