במסגרת שני הסכמי מכר שנחתמו בין אח ואחות בנוגע לשתי דירות מגורים בבאר שבע שקיבלו בירושה מאמם המנוחה, הוחלט ביניהם כי האחות תרכוש את זכויותיו של האח תמורת מילון שקלים עבור שתי הדירות. באותם הסכמים התחייבה האחות אף לשלם את מס השבח עבור רכישת הזכויות מאחיה - אף על פי שבעסקה רגילה, מס השבח מוטל על הצד שמוכר את זכויותיו.


ואולם, על פי חישוב גובה המס שהוצג לאחים, סכום החיוב אמור היה לעמוד על סכום של 80 אלף שקלים. בפועל, הוטל על האחות לשלם סכום של 300 אלף שקלים לרשויות המס. לאור העובדה שהאחות טענה כי התחייבה לשלם רק סכום של 80 אלף שקלים, הגיש האח תביעה לאכיפת ההסכמים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.


השופט בחן את לשון הסעיף שבו התחייבה האחות לשלם את מס השבח, ומצא כי לא נקבעה תקרה בנוגע לגובה התשלום. ההסכמים אף לא מזכירים את הטענה כי התחייבה לשלם עד סכום מסוים. על בסיס זה, קיבל השופט את התביעה וחייב את האחות לשלם את מלוא סכום המס. כמו כן האחות חויבה לשלם את הפיצוי המוסכם לפי ההסכם, בסך של 100 אלף שקלים. היא אף חויבה בהוצאות המשפט אולם בשיעור מתון, בסכום של 8,500 שקלים.


האחות טענה כי אחיה לא גילה לה על חריגות בנייה בדירות, ולכן הוא זה שהפר את ההסכם


בתביעתו טען האח כי הסכים למכור לאחותו את הדירות במחיר מוזל, בין היתר בשל התחייבותה לשלם את המס. על כן דרש לקבוע כי הפרה את ההסכם ולכן עליה גם לשלם לו את הפיצוי המוסכם. לטענתו, בכל שלבי העסקה הוא התעקש כי אחותו תשלם את מלוא המס, וזה בדיוק מה שנקבע בהסכמים.


מצדו השני של המתרס, האחות טענה כי התחייבה לשלם אך ורק סכום של 80 אלף שקלים, שאותו כבר העבירה לרשות המסים. היא טענה כי שילמה את מחיר השוק עבור הדירות ולא מחיר מופחת כפי שטען אחיה, וכי הגיש את תביעתו בחוסר תום לב ומבלי שנגרם לו כל נזק. עוד טענה כי היא צריכה לשלם סכומים נכבדים על חריגות בנייה שאחיה הסתיר ממנה, ובכך הוא זה שהפר את ההסכמים.


מה בדיוק נכתב בהסכמי המכר, והאם האחות התחייבה לשלם את מלוא סכום מס השבח או רק עד תקרה מסוימת?


בתחילת דבריו אמר השופט כי השתכנע שהן ההסכמים והן הראיות תומכים במסקנה כי האחות הסכימה לשלם את מס השבח, ולא התנתה את התחייבותה בתקרה מסוימת. זאת מאחר שההסכמים אינם מזכירים כל תקרה שכזו - בהסכמים נאמר כי אם יחול מס שבח אזי הקונה תשלם אותו.


עצם השמטת תקרה או סכום מסוים שאותו מוכנה האחות לשלם מההסכם עצמו מהווה ראיה לכך ומחזקת את טענת האח, כי אחותו לקחה על עצמה את תשלום המס ללא כל הגבלה. גם גרסתה של עורכת הדין אשר ערכה את ההסכמים חיזקה את גרסתו של התובע. בעדותה מסרה עורכת הדין כי הצדדים כלל לא דיברו על הגבלת גובה תשלום המס.


מלבד זאת, המשיך השופט, נראה ששני הצדדים אמנם הסתמכו על חישוב המס הצפוי, אך אפילו האחות לא טוענת כי הפער בין החישוב לבין שיעור המס בפועל נובע מהטעייה של אחיה, ולכן היא לא יכולה כעת להתנער מהתחייבותה שבהסכם. השופט אף דחה את טענתה כי לא ידעה על חריגות הבנייה.


האם האחות צריכה לשלם לאחיה פיצויים עקב הפרת ההסכם ביניהם?


בכל הנוגע לפיצוי המוסכם, אשר מופיע בהסכם המכר, בסכום של 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, טענו האחים זה נגד זה כי הצד השני הוא זה שהפר את ההסכם. ואולם, השופט קבע כי העובדה שהאחות לא הסכימה לשלם את המס כפי שהתחייבה בהסכם, מהווה הפרה שלו מצדה.


על כן בסופו של דבר התקבלה תביעת האח, ואילו האחות חויבה לשלם את מלוא סכום מס שבח המקרקעין שהוטל על העסקה, וזאת ללא דיחוי. כמו כן הוטל על האחות לשלם לאחיה את הפיצוי המוסכם, בסכום של 100 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום רכישת דירה | מכירת דירה


מאחר שמדובר בתביעה בתוך המשפחה, ולאור העובדה שהשופט התרשם כי שני הצדדים התנהלו באופן דווקני, הוחלט כי סכום הוצאות המשפט שיוטל על האחות לא יהיה גבוה, ולבסוף נקבע כי עליה לשלם לאחיה את הוצאותיו המשפטיות בסכום של 8,500 שקלים.

 

תמ"ש 35567-11-17