לפני כשנתיים, בשעת צהריים, נהג אדם ברכבו הפרטי בעודו שיכור, עובר בין הנתיבים באופן מזגזג ומסוכן. הוא נעצר על ידי המשטרה, ובבדיקת ינשוף נמצא שריכוז האלכוהול בגופו גבוה מהמותר - 870 מ"ג. נוסף על כך גילו השוטרים כי נהג ללא ביטוח בתוקף.


הוא הודה והורשע בעבירות שבגינן הועמד לדין, ובית משפט השלום לתעבורה בעכו נדרש להכריע מה העונש הראוי במקרה זה. בחינת הנסיבות ועיון בפסיקה, הביאו את השופטת להכריע כי מצד אחד, אכן מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות, אשר נלוו אליה עבירות חמורות אף הן. מצד שני, זו הפעם הראשונה שהנהג ביצע עבירת שכרות, הוא הודה במעשיו וענישה מחמירה מדיי יכולה לפגוע בסיכויי השיקום שלו.


בסופו של דבר הגיעה השופטת למסקנה כי בשלב זה, אין מקום למצות עם הנהג את הדין. היא החליטה להטיל עליו ענישה מקלה באופן יחסי, אשר כוללת שלושה חודשי מאסר על תנאי, פסילת הרישיון למשך 26 חודשים, פסילה על תנאי לתקופה של שישה חודשים, וכן קנס כספי בסכום של 1,500 שקלים.


התביעה דרשה מאסר בפועל, ההגנה ביקשה להסתפק במאסר על תנאי


מכיוון שעברו התעבורתי של הנהג לא נקי והוא צבר לחובתו 11 הרשעות בעבירות תעבורה שונות, ולאור חומרת העבירה שביצע בתיק זה, עתרה התביעה להטיל עליו מאסר בפועל שינוע בין 15 ימים ועד שנה וחצי, פסילה של לפחות 36 חודשים ועונשים נוספים.


מנגד הדגישה ההגנה כי עברו התעבורתי לא מכביד, וכי כל העבירות שבהן הורשע בעבר הן לא עבירות חמורות. הסנגור ציין כי הוא עובד במפעל ואב לשני ילדים, וביקש להסתפק במאסר על תנאי, פסילת הרישיון לתקופה מידתית וקנס כספי לא גבוה בשל מצבו הכלכלי.


מהי מדיניות הענישה הנהוגה במקרים של נהיגה בשכרות בפעם הראשונה?


השופטת הזכירה כי מדובר באחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר, מאחר שאלכוהול משפיע בצורה דרסטית על אופן הנהיגה, ולכן פקודת התעבורה מורה כעונש מינימלי על פסילת הרישיון לתקופה של שנתיים.


היא בחנה פסקי דין קודמים שניתנו בגין עבירות דומות. במקרה אחד נדון נהג שנסע בשכרות ללא עבר תעבורתי מכביד לריצוי עבודות שירות לתקופה של חודשיים ולפסילת הרישיון לתקופה של 36 חודשים. כמות האלכוהול שנמצאה בגופו הייתה גבוהה יותר מאשר במקרה הנוכחי.


במקרה אחר שבו נתפס אדם נוהג עם כמות של 355 מ"ג בגופו, עם 25 הרשעות קודמות אך מבלי שביצע בעברו עבירה דומה, נדון לפסילת הרישיון בלבד למשך 24 חודשים - פסילת המינימום לפי החוק.


במקרה נוסף שבו הורשע נהג בנהיגה בשכרות בפעם השנייה, התחשב בית המשפט בכך שחלפו חמש שנים בין שתי העבירות, ודן אותו לשנת מאסר על תנאי ופסילת הרישיון למשך 30 חודשים. במקרה רביעי הורשעה נהגת בשלושה מקרים של נהיגה בשכרות ותחת השפעת אלכוהול בתוך פרק זמן קצר של 18 חודשים. ניתנה לה הזדמנות לשיקום ובשל כך הוטל עליה קנס כספי בסכום של 4,000 שקלים, ורישיונה נפסל למשך שלוש שנים.


הנהג הורשע בעבירות תעבורה 11 פעמים בעבר


במקרה זה, הנסיבות שבהן ביצע הנהג את העבירות הן חמורות. הוא הספיק לצבור 11 הרשעות מאז שקיבל את רישיונו בשנת 2000, לרבות מהירות מופרזת, אי עצירה בתמרור עצור ועוד. עם זאת, הוא מנהל חיים נורמטיביים, הודה בעבירות שביצע, לא הורשע בעברו בעבירה דומה, לא גרם לתאונת דרכים ולא צבר לחובתו רישומים פליליים.


מכיוון שמאסר יפגע יתר על המידה בסיכויי השיקום שלו ובמשפחתו, קבעה השופטת כי אין מקום להטיל עליו רכיב ענישה זה. עם זאת, היות שכמות האלכוהול שנמדדה בגופו גבוהה פי שלוש מהכמות שהחוק מתיר, מצאה השופטת לפסול את רישיונו מעבר לתקופת המינימום. יש להרחיקו מהכביש, קבעה השופטת, הן למען ביטחונם של יתר המשתמשים בדרכים והן כדי שיפנים כי אסור לנהוג לאחר שתיית אלכוהול.

 

יש לך שאלה?

פורום נהיגה בשכרות


לבסוף נקבע כי במועד זה, לצד עונשים מותנים נלווים וקנס כספי, ענישה זו תהווה הרתעה ראויה. על כן הוחלט להטיל על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי, למשך תקופה של שלוש שנים, פסילה למשך שנתיים וחודשיים, פסילה על תנאי של חצי שנה וזאת למשך פרק זמן של שלוש שנים, וכן תשלום קנס בסך של 1,500 שקלים.

 

פל"א 6531-09-17