כדי לשנות את שם משפחתו של קטין מתחת לגיל 18, או כדי להוסיף לו שם משפחה שני, תחילה יש להגיש בקשה אל בית המשפט לענייני משפחה ולקבל את אישורו. בית המשפט יבחן מהי טובתו של הילד, ויפסוק בהתאם לכך.


אך מה אם הבקשה לשינוי שם משפחה לילד היא להוסיף את שם משפחתו של בן זוגה לשעבר של האם, אשר אין לו כל קשר ביולוגי לילד?


האם להוסיף לילד את שם המשפחה של האקס רק כדי שיהיה זהה לשם משפחתו של אחיו?


לאחרונה (יום ד') נדונה בקשה שכזו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו. מגישי הבקשה - אמו של ילד כבן חמש והאקס שלה - הגישו בקשה משותפת להוסיף לילד, אשר נולד מתרומת זרע, את שם משפחתו של בן הזוג לשעבר. אחיו הקטן של הילד הוא בנו הביולוגי של האקס, ונושא את שם משפחתו.


ואולם, השופט הבהיר כי הדרך להכיר בהורותו של בן הזוג לשעבר, אשר מתייחס אל הילד כאל בנו, אינה יכולה להיות באמצעות שינוי שם המשפחה, אלא בהליכים אחרים שיש לבצע תחילה. למשל, הליך אימוץ, בקשת צו הורות פסיקתי וכדומה. על כן החליט השופט לדחות את הבקשה. בנסיבות המקרה הוחלט שלא להוציא צו לתשלום הוצאות המשפט.


האם ובן הזוג לשעבר ניהלו קשר זוגי במשך שנה, שבמהלכה הביאו לעולם את בנם המשותף


במקרה זה, הסוגיה לא נגעה לשאלת הקשר הביולוגי בין הילד לאקס. הקשר ביניהם חזק ומתקיים באותה מידה שבה בן הזוג לשעבר ממשיך לקיים קשר עם אחיו של הילד, בנו הביולוגי. על כן הסבירה האם בבקשתה כי טובתו של הילד היא להוסיף לשם משפחתו את שם המשפחה של האקס, גם כדי שלא יהיה כל הבדל בינו ובין אחיו, וגם כדי שהקשר בינו לבן הזוג יקובע. האם הזכירה כי לילד אין אב אחר מלבדו.


מצדו השני של המתרס בהליך המשפטי, התנגדה נציגת היועץ המשפטי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשינוי שמו של הילד. לטענתה, אין זיקה בין השניים, מאחר שאין ביניהם קשר גנטי והם אפילו לא מתגוררים תחת אותה קורת גג, כך ששינוי שם המשפחה עלול להטעות את הציבור לחשוב בטעות כי הוא אכן בנו של האקס.


ואולם, השופט התייחס לטענתה לגבי הטעיית הציבור ואמר שלדעתו לא מדובר במניע עם משקל של ממש. לציבור לא ממש איכפת האם הילד הוא באמת בנו של בן הזוג לשעבר או מהן זכויותיו כלפי אביו של אחיו הקטן. לטעמו של השופט, מוקד הבעיה כאן הוא שונה.


האם יש לבסס הכרה בהורותו של בן הזוג לשעבר באמצעות הוספת שם משפחתו לשמו של הילד?


לדעתו של השופט, במרבית המקרים שבהם מוגשת בקשה לשינוי שם המשפחה של ילד קטין, וגם במקרה זה, מבקשים להכיר בקשר ההורי שבין הגבר לילד באמצעות הוספת שם המשפחה. לא מדובר סתם בשינוי אותיות במרשם האוכלוסין אשר עלול לגרום להטעיית הציבור, אלא מדובר בגשר ליצירת מעמד של הורה.


על כן, המשיך השופט, נציגת היועץ המשפטי של משרד הרווחה צודקת בכך שבמועד זה, האקס לא נחשב ולא יכול להיחשב אביו של הילד, וזאת מכיוון שלא פעל בכל מישור משפטי כדי שיוכר כאביו, לא הוגשה בקשה לצו הורות ולא נפתח הליך אימוץ. נראה כאילו האם ובן הזוג לשעבר מבקשים הכרה רק בחלק מסממני ההורות, מבלי שיחולו על האקס החובות והזכויות הנלוות לכך.

 

יש לך שאלה?

פורום אבהות | גניבת זרע


מכיוון שלא מתקיים קשר ביולוגי או גנטי בין הגבר לילד והם לא גרים ביחד, וכמו כן מאחר שהילד אפילו לא בא לעולם במהלך הקשר הזוגי שקיים הגבר עם אמו, הגיע השופט למסקנה שאין להכיר תחילה בהורותו של הגבר באמצעות שינוי השם. טובתו של הקטין, הוסיף השופט, היא הכרה מלאה בגבר כאביו באמצעות אחד ההליכים המוזכרים לעיל, או אי הכרה כלל.


אמנם לא נראה כי בן הזוג לשעבר יתנער מחובותיו כלפי הילד, אך מנגד הוא אף אינו מוכן להצהיר כי יקיים את חובותיו כהורה, למשל ישלם מזונות. על כן מסקנתו של השופט הייתה לא לאפשר הורות חלקית. בשורה האחרונה קבע השופט כי בקשה לשינוי שם המשפחה אינה הדרך לקביעת הורות או הורות חלקית, ולכן הבקשה נדחתה.

 

ש"ש 67404-06-18