בעל מוסך הגיש תביעה אל בית משפט השלום בעפולה, ובה דרש לקבל פיצויים בסכום של 100 אלף שקלים עקב פרסום פוסט וסרטון בפייסבוק המכפישים אותו באופן הפוגע בו ובפרנסתו. קטע הווידאו צולם על ידי האדם שאותו תבע בעל המוסך, אך פורסם בחשבון הפייסבוק של אדם אחר ושותף על ידי 54 אנשים אחרים, ביניהם גם הנתבע.


במסגרת התביעה טען בעל המוסך כי הנתבע הוא האחראי לפרסום המכפיש, באמצעות פרופיל מזויף שפתח. מנגד טען הנתבע כי אמנם צילם את קטע הווידאו, אך אינו קשור לאותו פרופיל פייסבוק.


ואולם, השופטת לא השתכנעה כי מפרסם הפוסט הוא אדם אחר וקבעה כי מדובר בנתבע עצמו. הן הסרטון והן הפוסט מהווים לשון הרע לפי סעיפי החוק לאיסור לשון הרע, קבעה השופטת, מאחר שבעל המוסך מתואר בהם כלא אמין ולא מקצועי, באופן משפיל אשר עלול לפגוע בעסקו. הוחלט כי גובה הפיצויים הראוי הוא בסכום של 25 אלף שקלים, וכמו כן חויב הנתבע לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 5,000 שקלים.


הסרטון והפוסט פורסמו בפייסבוק באותו יום שבו צולם הווידאו


בעל המוסך הצהיר כי הנתבע הגיע יום אחד למוסך וצילם אותו תוך כדי שהוא צועק עליו כי לקח כספים מאדם מבוגר ונכה ולא טרח לתקן את הרכב שלו. עוד באותו היום שותף הסרטון בפייסבוק. בפוסט המצורף לסרטון נכתב כי הוא נוכל, והומלץ שלא להיכנס אליו.


מנגד טען הנתבע כי רכש רכב שעבר טיפול מקיף באותו מוסך, ולאחר מכן גילה שיש בו תקלות שונות, אשר בעל המוסך לא הסכים לתקן ואף צעק עליו. לכן החליט לתעד את התנהלותו באותו סרטון, וקהל רב של סקרנים התגודד מסביבו. אחד מהם היה אותו בעל חשבון בפייסבוק, אשר ביקש ממנו לשלוח לו את הווידאו, וכך עשה.


עוד טען הנתבע כי אמר אמת בסרטון עצמו, וכי לא הוא זה שפרסם אותו בפייסבוק, והוא אינו אחראי לפוסט שכתב אותו אדם.


מי פרסם את הווידאו ברשת החברתית?


בחקירתו סיפר הנתבע כי שלח את הסרטון לאנשים שהיו במקום באותו רגע, אנשים שאינו מכיר. את הוואטסאפים שבאמצעותם שלח את הסרטון לא שמר. עדות זו תמוהה וכלל אינה הגיונית, קבעה השופטת. גם העובדה שלא ניסה לאתר את אותו אדם שפרסם את הסרטון והווידאו ולזמנו לבית המשפט לתת עדות, פעלה לרעתו.


מלבד זאת, הפוסט שפרסם אותו אדם מדבר על המחלוקת שהייתה בין הנתבע לבעל המוסך. השופטת דחתה את עדותו של הנתבע וקבעה כי אינה אמינה. מסקנתה הייתה כי הוא עצמו פרסם את אותו פוסט.


האם הווידאו או הפוסט נחשבים ללשון הרע לפי החוק?


בקטע הווידאו עצמו נראה כי הנתבע רודף אחרי בעל המוסך ושואל אותו למה הוא מתנהג ככה, ולמה הוא לא אנושי. הסרטון עצמו מהווה לשון הרע, מאחר שבעל המוסך מתואר באופן שלילי ביותר, לא אמין ולא מקצועי, והנתבע הפיץ אותו לאנשים אחרים, כך לטענתו - כלומר, מדובר בפרסום לשון הרע.


בפוסט עצמו אשר צורף לסרטון נכתב כי בעל המוסך צועק ומקלל, נוכל ומתייחס בחוסר מקצועיות ללקוחות. הוא אף מסתיים בהמלצה שלא להגיע לאותו מוסך. מדובר בפוסט מבזה, קבעה השופטת, אשר מתאר את בעל המוסך כנוכל ועושק ופוגע בפרנסתו. על כן מדובר בלשון הרע לכל דבר ועניין.


האם מדובר באמת בפרסום או בזוטי דברים?


הנתבע טען כי לא מדובר בלשון הרע מכיוון שאמר את האמת, או לחלופין כי מדובר בדברים שגרתיים וזוטרים. כדי לטעון שמדובר באמת בפרסום, יש להוכיח כי יש לציבור עניין בו וכי מדובר במציאות עובדתית.


במקרה זה, טענתו של הנתבע נסמכה על כך שהגיש תביעה קטנה כנגד בעל המוסך וזכה בה. הוא הגיש את פסק הדין כראיה, וממנו עלה כי בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי אחריות על ביצוע תיקונים ברכב. עם זאת, הבהירה השופטת, הדבר אינו מוכיח או מייחס לבעל המוסך את התכונות השליליות שייחס לו הנתבע בסרטון ובפוסט. כלומר, הם אינם משקפים את האמת ואינם מהווים ביקורת צרכנית תקינה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


גם הטענה כי מדובר בזוטי דברים נדחתה על ידי השופטת. מדובר בתיאורים קשים וחמורים, ופרסומם מהווה לשון הרע, חזרה השופטת והדגישה. מדובר בפרסום שנועד לפגוע בבעל המוסך, אשר לא הוסר מהרשת והופץ לעשרות אנשים. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנתבע יפצה את בעל המוסך בסכום של 25 אלף שקלים. נוסף על כך הוא ישלם את הוצאות המשפט, בסכום של 5,000 שקלים.


ת"א 15154-03-17