מערכת יחסים חמורה בין שכנים באותו בניין בפרדס חנה, הובילה לבסוף להגשת תביעה ותביעה נגדית שנדונו לאחרונה בבית משפט השלום בחדרה. מצדו האחד של המתרס, טענה התובעת בתביעה הראשית כי נאלצה לעבור דירה אחרי 25 שנים בגלל מסכת ההתעללות שהעבירו אותה שכניה, אשר כללה איומים, הטרדות, הפחדות, קללות וגידופים המהווים לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוד.


מנגד טענו בני הזוג שהתגוררו בדירה הסמוכה לדירתה, כי לא רק שלא עשו דבר מכל האישומים שהופנו כנגדם על ידי שכנתם, היא זו שהטרידה אותם בלי הפסקה ואף צילמה אותם תוך פגיעה בוטה בפרטיותם.


התובעת הצליחה להוכיח כי שכניה קיללו אותה פעמים רבות והשמיעו מוזיקה רועשת


בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניה הביאה את השופטת למסקנה כי יש לקבל את תביעתה של השכנה, ולדחות את תביעתם של בני הזוג. זאת לאחר שהוכח באמצעות סרטונים כי סבלה מצעקות וכינויי גנאי כגון "רוסיה מסריחה", "רוסיה מכוערת", "רוסיה זונה" ועוד. הם אף שחררו את כלבם ליד דלתה של השכנה, הרעישו באופן מכוון ועוד.


מדובר במטרד, בלשון הרע ובפגיעה בפרטיות, קבעה השופטת, וחייבה את זוג השכנים לשלם פיצויים בסכום של 60 אלף שקלים. נוסף על כך הם חויבו לשלם את הוצאות שתי התביעות, בסכום כולל של 11,700 שקלים.


עדותם של השכנים הייתה לא נכונה ומלאת סתירות


לגבי הקללות והגידופים, התובעת הוכיחה את טענותיה באמצעות סרטונים שבהם נראו השכנים צועקים לעברה קללות כשהיא נמצאת בדירתה ואף כשהיא צועדת ברחוב. שתי עדות חיזקו את דבריה, ואף שכנתה עצמה הודתה כי קיללה אותה לעתים, אם כי טענה שמדובר בקללות לא רציניות.


מלבד זאת התובעת הוכיחה כי כלבם של השכנים אכן הסתובב משוחרר בבניין, עדותה בעניין קיבלה תמיכה בשתי עדויות נוספות, ואף עדים שהובאו מצדם של השכנים הודו כי לא תמיד הכלב היה קשור. תמונות שצורפו הביאו את השופטת למסקנה כי גרסתה של התובעת היא הנכונה.


מעבר לכך, טענתה של התובעת לגבי המוזיקה הרועשת הוכחה אף היא. זאת לאור סרטונים שצירפה, אשר אף הראו כי השכנים שומעים את המוזיקה כאשר דלת ביתם פתוחה. מלבד זאת, הסרטונים הוכיחו כי זוג השכנים לכלכו את האזור הסמוך לדירתה באופן מכוון.


האם מעשי השכנים מהווים תקיפה או כליאת שווא?


פקודת הנזיקין מגדירה תקיפה כשימוש בכוח, ולכן במקרה זה קבעה השופטת כי לא מדובר בתקיפה. התובעת טענה עוד כי מאחר שכלבם של השכנים היה משוחרר נשללה ממנה החירות להיכנס ולצאת מדירתה בבטחה, ולכן מדובר בכליאת שווא. ואולם, השופטת לא קיבלה טענה זו מכיוון שנוכחותו של הכלב לא באמת גרמה לה לחשש, והיא הודתה בכך בעצמה.


לעומת זאת, קבעה השופטת, הפעלת המוזיקה בווליום גבוה, הלכלוך המכוון והקללות הם אכן מטרד ליחיד, כפי שמוגדר בפקודת הנזיקין. כמו כן, כינויי הגנאי שהופנו כלפי התובעת הם כינויים גזעניים, ולכן מדובר בלשון הרע.


אמנם לא בכל מקרה קללות נחשבות ללשון הרע, אולם מכיוון שבמקרה זה מדובר בקללות המשלבות ביטויים מגדריים וגזעניים, הם מהווים לשון הרע. נוסף על כך, התובעת הוכיחה כי שכניה עקבו אחריה ואחרי האורחים שהגיעו לבקר אותה, ובכך פגעו בפרטיותה.


האם על השכנים לשלם פיצויים גם בשל העובדה ששכנתם עברה דירה?


לטענת התובעת, מגיעים לה פיצויים בשל מעבר הדירה, שמקורו בהטרדות של שכניה. כעת היא צריכה להמשיך בתשלומי המשכנתא וכן לשלם שכר דירה. השופטת אמנם קיבלה את טענותיה לגבי התנהלותם של השכנים, אולם לא השתכנעה כי עברה דירה רק בשל ההתנכלות. זאת מכיוון שעברה להתגורר ליד בנה אשר עזב מספר שנים לפני כן.


למרות זאת, המשיכה השופטת, אין ספק שמגיעים לתובעת פיצויים עבור לשון הרע, פגיעה בפרטיות ומטרד, וזאת בסכום של 60 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


בכל הנוגע לתביעה הנגדית שהגישו השכנים, שלפיה שכנתם עקבה אחריהם וצילמה אותם, השופטת דחתה את הטענות. לא מדובר בפגיעה בפרטיות, קבעה השופטת, מאחר שהתובעת צילמה אותם כדי להוכיח את טענותיה לגבי ההתנכלות. על כן, מעבר לסכום הפיצויים, חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות שתי התביעות, בסכום נוסף של 11,700 שקלים.

 

ת"א 30777-04-17