לאחרונה (יום ה') קבע בית משפט השלום בעכו כי זוג נשוי ובנם אשר בבעלותם חנות למוצרי חשמל בנהריה, ישלמו לנכדתה של קשישה מנוחה שהתגוררה בסמיכות לחנות החשמל סכום של 315 אלף שקלים.


החלטה זו התקבלה לאחר שהנכדה, היורשת היחידה של סבתה, טענה כי בעלי החנות ניצלו את מצבה הקוגניטיבי הרעוע של סבתה בשנותיה האחרונות, כדי לגבות ממנה תשלומים במאות אלפי שקלים עבור מוצרים ושירותים שונים.


שלושת הנתבעים טענו כי הכירו את האישה במשך שנים רבות, והכספים שקיבלו ניתנו להם עבור שיפוץ מקיף שביצעו בביתה ואבזור הבית במוצרים שביקשה. לטענתם, הם כלל לא ידעו כי הקשישה סבלה מאלצהיימר. ואולם, השופטת אשר התרשמה כי כבר בתקופת השיפוצים סבלה המנוחה מבלבול ומצב קוגניטיבי ירוד, דחתה את טענותיהם. תביעתה של הנכדה התקבלה, ובעלי החנות ישלמו לה 315 אלף שקלים וכן את הוצאות המשפט בסכום של 20 אלף שקלים.


הקשישה התגוררה לבדה בשנותיה האחרונות, עוד לפני שהנכדה מונתה כאפוטרופוסית עליה בעקבות מחלת האלצהיימר שבה לקתה


בשלוש השנים האחרונות לחייה של הקשישה, אשר נפטרה בגיל 83 לאחר מספר שנים שבהן סבלה מאלצהיימר, בית המשפט מינה את הנכדה כאפוטרופוסית על גופה ורכושה, לאחר שהתברר כי בעקבות מצבה היא אינה יכולה עוד לטפל בעצמה.


ואולם, במשך כשנה לפני כן, העבירה הקשישה לבעלי החנות סכומים רבים שהגיעו למעל 300 אלף שקלים, וזאת עבור מוצרי חשמל שונים ועבודות שיפוץ שנעשו בביתה. מכיוון שהבנק שבו ניהלה הקשישה את חשבונה החל לחשוד כי התנהלותה הכספית הלא אופיינית נובעת מכך שגורמים אחרים מנצלים את מצבה, לקראת סוף תקופת השיפוץ החליט הבנק לעצור את המשך התשלומים ואף פנה למחלקת הרווחה בעיר מתוך דאגה למצבה.


האם בעלי החנות היו מודעים למצבה הירוד של הקשישה, ואף ניצלו אותו כדי לגבות ממנה תשלומים?


במסגרת תביעתה טענה היורשת כי הנתבעים ניצלו את סבתה והוציאו ממנה את התשלומים במרמה, ולכן דרשה לחייב אותם להשיב את מלוא הכספים שלקחו ממנה בעושק ובגזל.


היא סיפרה כי הכספים נגבו עבור שירותים או מוצרים שהקשישה כלל לא ביקשה וחלקם אף לא סופקו, כי לא פעם היא חויבה בתשלומים כפולים וכי עשרות אלפי שקלים הועברו לידי הנתבעים מבלי שנתנו לה כל תמורה.


לעומתה טענו בעלי החנות כי כלל לא ידעו שהקשישה לקתה בדמנציה, וכי סיפקו לה שירותים ומוצרים במשך עשרות שנים, בנאמנות ובמקצועיות. הם שיפצו את ביתה לפי בקשותיה, והתרשמו כי מדובר באישה דעתנית וקפדנית, אשר יודעת היטב מה היא רוצה.


האם בתקופת השיפוצים הקשישה כבר הייתה במצב קוגניטיבי ירוד?


מאחר שהייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי מצבה של המנוחה, הציגו שניהם חוות דעת פסיכיאטריות. הרופאה מטעמה של התובעת פגשה את הקשישה בחודש האחרון לחייה, כשמצבה כבר היה קשה. לטעמה, כבר בתקופה שבה ביצעו הנתבעים את השיפוצים בביתה היא סבלה מהמחלה ולא יכולה הייתה לנהל את כספיה.


חוות הדעת הנגדית הוגשה מבלי שהרופאה בדקה בפועל את הקשישה, מאחר שנערכה כבר לאחר מותה, אולם לטעמה המחלה הייתה לכל היותר בשלביה ההתחלתיים באותה תקופה, ולא הייתה אפשרות להבחין במצבה.


ואולם, השופטת החליטה לקבל את חוותה דעת הרפואית מטעם התביעה, אשר קיבלה חיזוק אף בממצאים הרפואיים מאותה תקופה, ומדברי עדים רבים אשר סיפרו כי באותו הזמן היא כבר סבלה מחוסר אונים ומבלבול.


מדוע הקשישה שילמה לבעלי החנות כספים רבים עבור שירותים ומוצרים שלא קיבלה?


לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית, קבעה השופטת כי בעלי החנות היו צריכים להבחין במצבה של המנוחה, על סמך התנהגותה באותה עת שהייתה מבולבלת ולא ברורה. מאחר שהם נפגשו עמה פעמים רבות והכירו אותה היטב, מסקנתה של השופטת הייתה כי הם זיהו את מצבה והחליטו לנצל אותו כדי לקבל ממנה כספים.


העובדה הפשוטה כי חל שינוי דרסטי מבחינת התנהלותה הכלכלית של הקשישה בתקופת השיפוצים, הספיקה כדי לשכנע את השופטת כי מצבה נוצל. מדובר באישה עם מאפייני התנהגות בולטים, אשר השתנו באופן חד באותה תקופה, ולכן השינוי עורר את החשד כי לא בחרה להוציא את כל אותם כספים אלא הושפעה באופן לא הוגן.

 

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות


מלבד זאת, החשבוניות החסרות שהציגו הנתבעים ביססו אף הן את המסקנה כי הקשישה נוצלה. השופטת החליטה לקבל את התביעה, וחייבה את בעלי העסק לשלם לנכדתה סכום של 315 אלף שקלים. כמו כן הם חויבו בהוצאות המשפט בסכום של 20 אלף שקלים.

 

ת"א 51951-01-15