על פי החוק, יש לכבד את רצונו ולקיים את הוראותיו של אדם שהלך לעולמו, אשר הותיר אחריו צוואה, ולחלק את ירושתו בהתאם לרצונותיו החופשיים והעצמאיים, כל עוד הם משתקפים בצוואתו באופן אמיתי.


בפסק דין שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, עמדה למבחן צוואתו של מנוח אשר נחתמה בשנת 2010 בפני נוטריון, ובמסגרתה הורה הנפטר להעביר את מלוא ירושתו לאחיינו ובנו, תוך שהוא מותיר את שני בניו מחוץ לירושה.


המנוח היה כשיר לחתום על הצוואה, אולם האחיין ניצל את בדידותו ומצבו הנפשי הקשה כדי להשפיע עליו באופן לא הוגן


הבנים התנגדו לצוואה בטענה שבמועד חתימתה, אביהם היה חולה מאוד ומכור לאלכוהול, ואילו האחיין ניצל את מצבו כדי להשפיע עליו לכתוב את הצוואה. מנגד טען האחיין כי היה במערכת יחסים מצוינת עם המנוח, וזאת בניגוד לקשר האלים שהיה בינו לבין בנו האחד, ולחוסר הקשר המוחלט עם הבן השני.


ואולם, השופטת שוכנעה כי הצוואה אכן אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח, מאחר שהיה תלוי באופן מוחלט באחיין, אשר למרבה הצער ניצל את מצבו כדי לגרום לו להעביר אליו את כל רכושו, עוד כשהיה בחיים וגם לאחר מותו.


בשנותיו האחרונות היה המנוח מצוי במצוקה גדולה ומנותק ממשפחתו, כאשר האחיין היה האדם היחיד שהיה עמו בקשר. כבר בזמן זה העביר סכומי כסף גדולים לחשבונו של האחיין באופן שביסס חשד ממשי לענייו ניצולו.


מלבד זאת נמצאו סתירות רבות בגרסותיו של האחיין, אשר בסופו של דבר הביאו את השופטת למסקנה כי הצוואה לא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח, אשר נוצל בשל מצבו, ולכן ההתנגדות לקיומה התקבלה והיא נפסלה. לאור תוצאות פסק הדין, האחיין ובנו חויבו בהוצאות הבנים בסכום של 30 אלף שקלים.


המנוח נפטר שנתיים לאחר שחתם על הצוואה


השופטת לא נתנה משקל רב לתצהיריהם של הבנים, כאשר אחד מהם ביסס את עדותו על שמועות ולא על ידיעה אישית מאחר שכלל לא היה בקשר עם אביו. כמו כן, בחינת כשירותו של האב הביאה את השופטת למסקנה כי היה כשיר לחתום והבין על מה הוא חותם.


אף על פי שסבל ממצבים בריאותיים מורכבים בערוב ימיו, הדבר לא השפיע על כושרו הקוגניטיבי והוא היה כשיר לחלוטין לחתום על המסמך. כך נקבע גם בחוות דעת מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, אשר בחן את המסמכים הרפואיים של המנוח.


כמו כן הבהיר המומחה כי יש לבצע הבחנה ברורה בין מצבו הנפשי הרע של הנפטר, כמו גם מצבו הפיזי, לבין כשירותו לערוך צוואה. עם זאת, השופטת התרשמה כי מצב נפשי זה נוצל על ידי האחיין לקבלת כספים ורכוש מדודו.


האם המנוח היה תלוי באופן מוחלט באחיינו, והאם האחיין ניצל עובדה זו כדי לקחת ממנו כספים?


מהמסמכים והראיות עלתה תמונה ברורה כי בערוב ימיו, הנפטר היה בודד, חסר אונים, ללא תמיכה משפחתית או קשר עם בניו ושרוי במצוקה גדולה. הוא אף הרבה לשתות לשוכרה באותה תקופה. הוא תיאר תחושות קשות של חוסר תקווה, בלבול וחוסר יכולת לדאוג ולטפל בעצמו. מסמך של עובדת סוציאלית מתאר את המצוקה הקשה שבה נמצא כחודש לפני חתימת הצוואה.


האחיין היה קרוב המשפחה היחיד שהיה איתו בקשר והגיע לבקר אותו בבית החולים. לפי עדותו, הוא אף נזקק לו כדי להעבירו להתגורר במסגרת מוסדית. עדותו של האחיין, אשר השופטת מצאה לא מהימנה, הטתה לבסוף את הכף בהכרעה לגבי הצוואה.


האחיין הציג גרסאות סותרות ולא קוהרנטיות באשר להעברת הכספים בסכומים ניכרים מחשבונו של הנפטר לחשבונו, והעלה חשד של ממש כי ניצל את מצבו של המנוח בעודו בחיים כדי להוליך אותו במסלול שבסופו נערכה הצוואה לטובתו ולטובת בנו בלבד. הוא ציין בעדותו כי יכול היה לבצע פעולות בחשבון הבנק של המנוח כפי שראה לנכון. הסכום הכולל שהועבר לחשבונו הגיע ליותר ממיליון וחצי שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


השופטת אף התרשמה כי לא היה קשר מיוחד בין הנפטר לבין בנו של האחיין, שיכול להסביר כיצד קיבל בצוואה את הנכס היקר ביותר שלו. על כן קבעה השופטת כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, ולכן יש לפסול אותה. האחיין ובנו חויבו לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקלים.

 


ת"ע 31925-07-14
ת"ע 31824-07-14