האם בני זוג שניהלו מערכת יחסים ארוכה מבלי שנישאו זה לזה, ניהלו את משק הבית המשותף באמצעות שיתוף רכושי, או שמא לכל אחד מהם היה רכוש אשר שייך לו בלבד? זו השאלה העיקרית אשר בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נדרש להכריע בה, במסגרת תביעה שהגיש הגבר ובה ביקש להכיר בזכויותיו בדירת מגורים שרכשה האישה בשנות הזוגיות, וכן ברכוש נוסף כגון רכב וזכויות סוציאליות.


האישה טענה מנגד כי השניים לא נישאו באופן מכוון כדי שחוק יחסי ממון לא יחול עליהם, וכי במשך השנים שבהן היו ביחד הנהיגו משטר של הפרדה רכושית מוחלטת, ניהלו חשבונות בנק נפרדים ולא רכשו ביחד דבר.


האם הלכת השיתוף חלה באופן אוטומטי על ידועים בציבור?


השופט התרשם כי הצדק עם האישה, וגם אם בני הזוג גרו ביחד וניהלו משק בית משותף כידועים בציבור, הדבר אינו אומר בהכרח כי הלכת השיתוף חלה עליהם. בנסיבות המקרה הזה, האישה רכשה את הדירה לבדה, והשניים אף ערכו ביניהם הסכם מזונות עבור הילדה, באופן שמוכיח כי הייתה הפרדה רכושית ביניהם.


על כן החליט השופט לדחות את תביעתו של הגבר וקבע כי אין לו זכויות בדירה. עם זאת, האישה חויבה להשיב לו את כל הכספים שהשקיע בדירה במשך השנים, בסכום של 73 אלף שקלים. בנסיבות המקרה החליט השופט שלא לחייב אף אחד מהצדדים בתשלום הוצאות המשפט של הצד השני.


בני הזוג נפרדו לאחר שבע שנות זוגיות


השניים עברו להתגורר ביחד זמן קצר לאחר שהכירו, כאשר כל אחד מהם גרוש ויש לו ילד מנישואיו הקודמים. כעבור שנה נולדה בתם המשותפת, ובחלוף שנה נוספת רכשה האישה את הדירה. הגבר היה ערב למשכנתא ושילם חצי מהוצאות המשכנתא, ואף העביר לחשבונה של האישה סכום של 54 אלף שקלים.


מספר חודשים לאחר מכן, הסכם מזונות עבור הילדה שחתמו עליו השניים אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף מחייב. במסגרתו נקבע כי הגבר ישלם 2,000 שקלים בחודש עבור מזונות הבת.


לאחר שבע שנות זוגיות השניים פירקו את החבילה. אחרי פרידתם שלח הגבר מכתב לאישה ובו ביקש להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם, דרש לקבל את הכספים שהשקיע בקניית הדירה בחזרה, וכן הציע הסדר מזונות שונה.


האם בני הזוג ניהלו שיתוף כספי מלא או הפרידו את הרכוש באופן מוחלט?


בתביעתו ביקש הגבר להכיר בכך שהשניים שיתפו את רכושם, היו מיופי כוח בחשבונות הבנק ואף תמכו זה בזה כלכלית. הוא טען כי הסיבה היחידה שמנעה לרשום אותו כבעלי הדירה היא כי כבר שילם משכנתא על דירה אחרת ולכן היה מנוע מלקבל משכנתא נוספת.


האישה לעומת זאת שללה מכל וכל את השיתוף הכלכלי שעליו דיבר הגבר, והציגה את המכתב ששלח אליה כהוכחה לכך שגם הוא הכיר בעובדה שהדירה שייכת לה בלבד. היא טענה שאף הסכם המזונות מוכיח כי השניים הפרידו את רכושם והכנסותיהם, וכי השתתפותו של הגבר בתשלומי המשכנתא נעשתה על חשבון המזונות.


מדוע הדירה נרשמה רק על שמה של האישה?


לפי גרסתו של הגבר, הוא לא הצטרף כלווה שני למשכנתא בגלל קשיים שהערימה עליו גרושתו. ואולם, התברר כי לא התנהל באופן תקין במשכנתא הקודמת שלקח, ולכן סורב. התנהלות לא תקינה זו מחזקת את גרסתה של האישה כי לא הייתה מעוניינת בשיתוף כלכלי עמו.


המשכנתא עצמה ניתנה לאישה כאם חד הורית. ההסבר הסביר לכך הוא ההפרדה הרכושית שבה התנהלו הצדדים, לטעמו של השופט, ולכן גם עובדה זו מחזקת את גרסתה של האישה.


מדוע ניהלו בני הזוג מערכת יחסים ללא נישואין?


בעוד הגבר טען כי לא הצליח להוכיח את יהדותו ולכן השניים לא יכולים היו להינשא, האישה טענה כי לא רצתה להתחתן משום שרצתה לשמור על ההפרדה הרכושית אשר הייתה חשובה לה, וזאת מכיוון שהקשר ביניהם לא היה יציב.


גם במקרה זה העדיף השופט את גרסתה של האישה, לאחר שהצביע על דרכים רבות שבהן ניתן להינשא גם ללא הוכחת יהדות.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת


גם העובדה שאין בין השניים כל הסכם בנוגע לדירה, הביאה את השופט למסקנה כי הדירה שייכת אך ורק לאישה. עם זאת, הוא הורה לה להחזיר לגבר את הסכומים שהעביר לה להשקעה בדירה, שהגיעו לסכום של 73 אלף שקלים.

 

תמ"ש 56097-02-15